רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11נאות לכם. נִתְרַצֶּה לָכֶם, לְשׁוֹן וַיֵּאֹתוּ (מלכים ב י"ב):
להמול. לִהְיוֹת נִמּוֹל. אֵינוֹ לְשׁוֹן לִפְעֹל אֶלָּא לְשׁוֹן לְהִפָּעֵל:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית ל״ד · ט״ו
אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
במילים פשוטות
בני יעקב מתנים שרק בתנאי אחד יסכימו להם, אם יהיו כמותם וימולו את כל הזכרים שביניהם. רש״י מבאר ש״נאות״ פירושו נתרצה, מלשון הסכמה, וש״להמול״ אינו לשון פעולה אלא לשון להתפעל, כלומר להיות נימול. לפי פשט הפסוק, בני יעקב מעמידים את המילה כתנאי יחיד וברור, שרק בו יוכלו להיות לעם אחד עם אנשי שכם. הצגת הדבר כתנאי אחד ומוגדר נועדה כדי שאנשי העיר יראו בכך דרישה כנה והגיונית ולא יחשדו בערמה.
מבוסס על רש״י, פשט הפסוק · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2בְּרַם בְּדָא נִתְפֵּס לְכוֹן אִם תֶּהֱווֹן כְּוָתָנָא לְמִגְזַר לְכוֹן כָּל דְּכוּרָא
מקור: ספריא · נחלת הכלל