הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃

שלמים. בְּשָׁלוֹם וּבְלֵב שָׁלֵם:

והארץ הנה רחבת ידים. כְּאָדָם שֶׁיָּדוֹ רְחָבָה וּוַתְרָנִית; כְּלוֹמַר, אַל תַּפְסִידוּ כְּלוּם - פְּרַקְמַטְיָא הַרְבֵּה בָּאָה לְכָאן וְאֵין לָהּ קוֹנִים:

גֻּבְרַיָּא הָאִלֵּין שָׁלְמִין אִנּוּן עִמָּנָא וִיתִיבוּן בְּאַרְעָא וְיַעְבְּדוּן בַּהּ סְחוֹרְתָא וְאַרְעָא הָא פְתָיוּת יְדִין קֳדָמֵיהוֹן יָת בְּנָתֵיהוֹן נִסַּב לָנָא לִנְשִׁין וְיָת בְּנָתָנָא נִתֵּן לְהוֹן

שלמים. הם בשלום:

רחבת ידים. מקומות כמו "ויד תהיה לך" (דברים כג יג):

שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ הָיוּ אַנְשֵׁי הָעִיר חוֹשְׁבִים שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתָם כִּי רָאוּ אוֹתָם עֲצֵבִים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, וְאוּלַי הָיוּ נִשְׁמָרִים מֵהֶם וְנוֹתְנִים בְּעִירָם בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם כִּי גִּבּוֹרִים הֵמָּה וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה, וְעַתָּה אָמְרוּ לָהֶם אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּתְרַחֲקוּ מֵהֶם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הֵם אִתָּנוּ:

שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ. בְּשָׁלוֹם הֵם אִתָּנוּ וְאֵין בְּלִבָּם לִתְבּוֹעַ עֶלְבּוֹנָם.

רחבת ידים מקומות כמו ויד תהיה לך.

שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ. פֵּרוּשׁ, וְאֵין בְּלִבָּם שִׂנְאָה עַל הַמַּעֲשֶׂה לָחוּשׁ לְעָרְמָה:

וְאָמְרוֹ אֶת בְּנוֹתָם נִקַּח לָנוּ וְגוֹ׳, נִתְחַכְּמוּ לוֹמַר כֵּן כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי עִירָם כִּי אֵין בְּלִבָּם טִינָא, כִּי הֵם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מֵהֶם, כִּי בְּנוֹתֵיהֶן הֵם מִתְרַצִּים שֶׁיִּקְחוּ לָהֶם וְגוֹ׳, וּבְנוֹת מִשְׁפַּחַת שְׁכֶם יִצְטָרְכוּ לָתֵת הֵם לָהֶם, וְדָבָר זֶה יַגִּיד כִּי הֵם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מֵהֶם, וְזוֹ סִבָּה לְמָה שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל הַדָּבָר.