בְּרֵאשִׁית ל״ד · כ״ב

אַךְ־בְּ֠זֹ֠את יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כׇּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃

במילים פשוטות

חמור ושכם אומרים שרק בתנאי אחד ייאותו בני יעקב לשבת עמם ולהיות לעם אחד, שיימולו כל הזכרים כמו שבני יעקב נימולים. רש״י מבאר ש״בהמול״ פירושו בהיות נימול. אבן עזרא מבאר את צורת המילה ״ייאותו״ מבחינה דקדוקית, ומוסיף שכבר כאן ניכר שאנשי שכם חשבו רעה על יעקב ובניו, שהרי בפסוק הבא הם מזכירים שמקניהם וקניינם יהיו שלהם. חמור ושכם מציגים את המילה בפני התושבים כתנאי מעשי ומשתלם, ובכך מסתירים מהם שהם עצמם מקווים להרוויח מן העסקה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בהמול. בִּהְיוֹת נִמּוֹל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּרַם בְּדָא יִתָּפְסוּן לָנָא גּוּבְרַיָּא לְמִתַּב עִמָּנָא לְמֶהֱוֵי לְעַמָּא חָד בְּמִגְזַר לָנָא כָּל דְּכוּרָא כְּמָא דִּי אִנּוּן גְּזִירִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יאותו. מגזרת "כי לך יאתה" (ירמי' יו"ד ז) והנוח הנעלם אחר האות המשרת תחת פ"א הפעל:

בהמול. מפורש, והנה הם חשבו רעה על יעקב ובניו שאמרו מקניהם וקנינם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל