עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אׇהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃

עדה בת אילון. הִיא בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן, וְנִקְרֵאת בָּשְׂמַת עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲ"זָ:

אהליבמה. הִיא יְהוּדִית, וְהוּא כִנָּה שְׁמָהּ יְהוּדִית לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲ"זָ כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו:

בת ענה בת צבעון. אִם בַּת עֲנָה לֹא בַּת צִבְעוֹן? עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁכֻּלָּן בְּנֵי מַמְזֵרוּת הָיוּ:

עֵשָׂו נְסִיב יָת נְשׁוֹהִי מִבְּנַת כְּנָעַן יָת עָדָה בַּת אֵילוֹן חִתָּאָה וְיָת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן חִוָאָה

בת ענה בת צבעון. והנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעון גם שם בנו ענה, על כן יאמר כי האב והבן או שני האחים, שכבו אשה אחת, והנולדים לא נודעו בן מי הם, ויתכן להיות זאת אהליבמה בת ענה שהוא בן צבעון ויחסה הכתוב לשם אביה ואבי אביה להפריש בין ענה ובין ענה, וי"א כי יש קרח בן עדה ויש קרח בן אהליבמה והקרוב אלי שהוא בן אהליבמה והוא אחד והזכירו הכתוב עם אלופי אליפז שהיה דר עמהם גם יתכן שמתה אמו כי הוא הקטן מבני אהליבמה, וגדלה עדה את קרח עם בניה, ונכתב עליו שהוא מבניה כמו בני מיכל ויהי לה לבן, וכן נכתב על עמלק מבני עדה בעבור שהוא בן שפחת בעלה,

ופי' אלוף נשיא וגדול ואינו כן "ככבש אלוף" (ירמי' יא יט) רק הכ"ף ישרת עצמו ואחר עמו, וכן הוא ככבש כאלוף כי משפט לשון הקדש לדבר כן, כמו "כריע כאח לי" אמר המתרגם גבורים (תהלים לה יד):

עָדָה בַּת אֵילוֹן הִיא בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן, וְנִקְרֵאת בָּשְׂמַת (בראשית כ"ו:ל"ד) עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאָהֳלִיבָמָה הִיא יְהוּדִית, אוֹתוֹ רָשָׁע כִּנָּה שְׁמָהּ יְהוּדִית לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו:

עשו לקח את נשיו מבנות כנען - המדקדק יתן לב כי בפ' ראשונה של תולדות יצחק נאמר: יהודית בת בארי החתי. בשמת בת אילון החתי מחלת בת ישמעאל. ובפרשה זו לא הוזכר בת בארי כלל לא שמה ולא שם אביה, אבל אילון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו שהוחלפו שמות הבנות כאשר מצינו בכמה מקומות: בשמת בת אילון נקראת כאן עדה בת אילון ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת. לכן יש לומר יהודית בת בארי מתה בלא בנים אבל בת אילון ובת ישמעאל היו להם בנים המפורשים כאן ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אח"כ, אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החוי ככתוב לפנינו, כי אהליבמה היתה בת ענה בת צבעון בן שעיר החורי וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר. ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה הייתה, לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האלו לבסוף.

אֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה. הִיא הָיְתָה מִבְּנֵי שֵׂעִיר הַחוֹרִי, וְעַל יָדָהּ הָלַךְ עֵשָׂו לְאֶרֶץ שֵׂעִיר, כְּאָמְרוֹ וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, וּבָנָיו אַחֲרָיו הִשְׁמִידוּ אֶת הַחוֹרִי, כְּאָמְרוֹ "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת הַחוֹרִי מִפְּנֵיהֶם" (דברים ב:יב), וְלָזֶה חָזַר וְאָמַר וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר. וּמָנָה הָאַלּוּפִים כִּי בָנָיו אַחֲרָיו הָיוּ שֶׁכָּבְשׁוּ, וְנַעֲשֵׂית תִּמְנַע פִּילֶגֶשׁ, וְנַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו אַלּוּפִים.

עשו לקח את נשיו מבנות כנען וגו׳‎ כאן לא נזכרה בת בארי כלל ומצינו בפרשת תולדות שלקחה עשו לאשה אלא י״‎ל שמתה בלא בנים והאחרות המנויות כאן ילדו.עדה בת אילון היא בשמת בת אלון שבפרשת תולדות שנשתנה שמה וכן בת ישמעאל שנקראה כאן בשמת ובפרשת תולדות מחלת.

אהליבמה בת ענה פרש״‎י היא יהודית . וא״‎ת הרי יהודית בת בארי היתה כדכתיב בפרשת תולדות וכאן הוא אומר בת ענה ואם יש בה ממזרות אמאי לא פרש״‎י מבין שניהם יצאה מבארי ומענה כמו שפי׳‎ גבי ענה בת צבעון. אלא י״‎ל דבארי וענה אחד הם.

בת ענה בת צבעון בפרשה זו תמצא ענה אחיו של צבעון כדכתיב ושובל וצבעון וענה, וכתיב ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא שפרש״‎י שצבעון בא על אמו והוליד ממנה ענה א״‎כ הוא היה בנו ואחיו ולכך מונהו עם בני שעיר ועם בני צבעון והיינו דכתיב הוא ענה פי׳‎ הוא ענה דמעיקרא. ויתכן לומר בת ענה בן צבעון ומה שכתוב בת צבעון אינו מוסב אענה שהרי זכר היה אלא מוסב לאהליבמה כלומר אהליבמה שהיתה בת ענה ובת צבעון שבני בנים הרי הם כבנים דוגמא בת מטרד בת מי זהב. י״‎מ בפרק יש נוחלין ענה נקבה היתה מדכתיב בת ענה בת צבעון, והא דכתיב לקמן הוא ענה אשר מצא את הימים דמשמע זכר היה היינו על ידי שירשה במקום איה שהרי איה אחיו של ענה היה ולא מצינו שנמנה באלופים אלא שמע מינה איה מת וענה נשארה יחידה לאביה ולהכי מנו לה בבני שעיר החורי יושבי הארץ וירשה במקום זכר ונמנית באלופיהם.