וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃

נסעו מזה. הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחְוָה:

נלכה דתינה. לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָהֶם. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ:

וַאֲמַר גַּבְרָא נְטָלוּ מִכָּא אֲרֵי שְׁמָעִית דְּאָמְרִין נֵיזֵל לְדֹתָן וַאֲזַל יוֹסֵף בָּתַר אֲחוֹהִי וְאַשְׁכְּחִנּוּן בְּדֹתָן

דתינה. ביו"ד גם בלא יו"ד והמקום אחד:

נָסְעוּ מִזֶּה הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחְוָה. "נֵלְכָה דֹּתָיְנָה", לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָהֶם. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, לְשׁוֹן ר' שְׁלֹמֹה. וְאֵין הַכַּוָּנָה לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה מִן הָאַחְוָה וְהָלְכוּ לְעוֹרֵר עָלֶיךָ דִּינִין וְתַרְעוֹמוֹת, שֶׁאִם כֵּן הָיָה נִמְנָע לָלֶכֶת וְלֹא הָיָה מְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ. אֲבָל הַכַּוָּנָה לָהֶם כִּי הָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר הִגִּיד לוֹ הִגִּיד אֱמֶת, וְאָמַר לָשׁוֹן מְשַׁמֵּשׁ לִשְׁנֵי פָּנִים וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, וְהוּא לֹא הֵבִין הַנִּסְתָּר בּוֹ וְהָלַךְ אַחַר הַנִּגְלֶה מִמֶּנּוּ, וַיֵּלֶךְ אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ. וְדָרְשׁוּ זֶה מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הוּא מַלְאָךְ, וְאִם כֵּן יוֹדֵעַ הוּא אָנָה הֵם, וְלָמָּה לֹא אָמַר הִנָּם בְּדוֹתָן וְאָמַר כְּמִסְתַּפֵּק שֶׁשָּׁמַע מֵהֶם שֶׁיֵּלְכוּ שָׁם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָנָה הֵם עַתָּה, וְלָכֵן יַעֲשׂוּ מִדְרָשׁ בְּמַאֲמָרוֹ:

כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים שָׁמַעְתִּי אוֹתָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה, וְכֵן "וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת" (בראשית כ"ז:ה') הָיְתָה שׁוֹמַעַת. וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר נָסְעוּ הָרוֹעִים מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֲנָשִׁים אוֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה, אוּלַי הֵם אַחֶיךָ, דִּבֵּר עִמּוֹ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִן הָעִנְיָן:

בדתן - לפי הפשט שם העיר וגם בשופטים היא נזכרת.

נָסְעוּ מִזֶּה. אֵין סָפֵק שֶׁנָּסְעוּ מִזֶּה הַמִּרְעֶה וְאֵין לְבַקְּשָׁם בְּאֶחָד מֵחֶלְקָיו:

כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי נָסְעוּ הוּא, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים נֵלְכָה, לֹא שֶׁרְאִיתִים נוֹסְעִים.

אַחַר אֶחָיו. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מְצָאָם בִּשְׁכֶם כִּדְבַר אָבִיו, טָרַח יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצִּוָּה לְהַשִּׂיג רְצוֹן אָבִיו.

נסעו מזה כאן היו רועים אלא שנסעו מזה.

נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הֻצְרַךְ לוֹמַר נָסְעוּ מִזֶּה וְלֹא הִסְפִּיק אָמְרוֹ ״שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים נֵלְכָה״ וְגוֹ׳? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) דָּרְשׁוּ כִּי הִגִּיד לוֹ שֶׁנָּסְעוּ מֵהָאַחְוָה וְהָלְכוּ לְבַקֵּשׁ נִכְלֵי דָתוֹת שֶׁיְּמִיתוּהוּ בָּהֶם. וּלְדִבְרֵיהֶם קָשֶׁה לָמָּה לֹא נִרְתַּע יוֹסֵף לַחְזוֹר לַאֲחוֹרָיו, שֶׁאֵין לְךָ שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא כָּזֶה, וְחַס וְשָׁלוֹם הָיָה כְּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ לְהִסְתַּכֵּן בְּעַצְמוֹ.

וְאוּלַי כִּי יוֹסֵף לֹא הֵבִין דִּבְרֵי הָאִישׁ כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ כֵּן אַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה מַה שֶׁעָשׂוּ הָאַחִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן יוֹסֵף הֵבִין הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״נָסְעוּ מִזֶּה״ - פֵּרוּשׁ מִכָּל הַמָּחוֹז הַהוּא, וְאֵין לוֹ לְבַקֵּשׁ עוֹד בְּאוֹתוֹ מָחוֹז, וְהַטַּעַם כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים נֵלְכָה. וּמִזֶּה יָדַע כִּי עָקְרוּ דִּירָתָם מִכָּל הַמָּקוֹם הַהוּא, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״הָלְכוּ דּוֹתָיְנָה״ שֶׁלֹּא יָדַע בְּבֵרוּר שֶׁהָלְכוּ לְדוֹתָן אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, וְסִפֵּר סִדְרָן שֶׁל דְּבָרִים. וּלְצַד שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף כִּי זֶה הָאִישׁ הוּא מֵעוֹבְרֵי דֶרֶךְ וְלֹא מַלְאַךְ ה׳, הֵבִין הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן. וּכְפִי זֶה יָבֹא עַל נָכוֹן מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו לְדוֹתָן וַיִּמְצָאֵם״. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי יָבֹא עַל נָכוֹן, שֶׁלֹּא הֶחְלִיט לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁהָלְכוּ לְדוֹתָן אֶלָּא שֶׁנָּסְעוּ מֵהַמָּקוֹם הַהוּא, לָזֶה הָיָה מְבַקֵּשׁ לְדַרְכּוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וַיִּמְצָאֵם בְּדוֹתָן, וְהָבֵן. וּדְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, כִּי הַתּוֹרָה הוֹדִיעָה שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ וְרָמַז סוֹד דָּבָר.

עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ אַחַר אֶחָיו, פֵּרוּשׁ כִּי יוֹסֵף דָּרַשׁ דִּבְרֵי הַמַּגִּיד כִּדְרָשַׁת רַזַ״ל, וְהֵבִין גַּם כֵּן הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וְהִכְרִיעַ הַפֵּרוּשׁ שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר אֵלָיו שֶׁנָּסְעוּ מִן הָאַחְוָה, אֶלָּא כִּי עוֹדָם אֶחָיו וְרֵעָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אַחַר אֶחָיו, פֵּרוּשׁ, אַחַר הַעֲמָדָתָם בְּמַצַּב אֶחָיו, וּפֵרֵשׁ דִּבְרֵי הַמַּגִּיד כִּפְשָׁטָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה.

וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן מַה הוֹעִיל הַמַּלְאָךְ בְּהוֹדָעָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁמַר יוֹסֵף? וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ כְּשֶׁיֵּלֵךְ אַחַר הָאַחְוָה כַּאֲשֶׁר כֵּן עָשָׂה. וּבָזֶה גַּם כֵּן לֹא יִקְשֶׁה אֵיךְ הַמַּלְאָךְ יִגְרֹם לְבַטֵּל אֶת אֲשֶׁר ה׳ חָשַׁב לַעֲשׂוֹת לְהוֹרִיד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם לְסִבּוֹת יְדוּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. אֶלָּא שֶׁיָּדַע שֶׁאֵין דְּבָרָיו מְבַטְּלִין הָעִנְיָן, אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם הַרְוָחַת זְכוּת שֶׁל יוֹסֵף. וְאוּלַי כִּי בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה הִשְׁלִים ה׳ גְּדִישַׁת סְאָה גְּדוֹלָה וְכָבוֹד אֲשֶׁר הִשִּׂיג אַחַר כָּךְ בְּמִצְרַיִם.