בְּרֵאשִׁית ל״ח · י״ט

וַתָּ֣קׇם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃

במילים פשוטות

תמר קמה והלכה, הסירה את צעיפה מעליה ולבשה שוב את בגדי אלמנותה. הספורנו מבאר שחזרתה לבגדי האלמנות מלמדת שלא היה בלבה להינשׂא, לאחר שהשׂיגה את הזרע המכוון - כלומר שכל מטרתה היתה להקים זרע מן המשפחה ולא דבר אחר. הפסוק מדגיש את תמר כאשה בעלת מטרה מוגדרת: מיד לאחר שהשׂיגה את מבוקשה, שבה למצבה הקודם כאלמנה, ובכך מובלטת טהרת כוונתה.
מבוסס על ספורנו, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְקָמַת וַאֲזָלַת וְאַעְדִּיאַת עֵיפַהּ מִנַּהּ וּלְבִישַׁת לְבוּשֵׁי אַרְמְלוּתַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ. שֶׁלֹּא הָיָה עִם לְבָבָהּ לְהִנָּשֵׂא, אַחֲרֵי שֶׁהִשִּׂיגָה אֶת הַזֶּרַע הַמְכֻוָּן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל