וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃

יהודה שלח את גדי העזים ביד רעהו העדולמי כדי לקחת את העירבון מיד האשה, אך לא מצא אותה. הפסוק מתאר את ניסיונו של יהודה לקיים את הבטחתו ולהחזיר את העירבון היקר שנתן. חירה, רעהו של יהודה, נשלח למצוא את האשה, אך היא כבר שבה לביתה ולבשה את בגדי אלמנותה, ולכן לא נמצאה. אי-מציאתה של תמר תוביל בהמשך למבוכה, ולכך שהעירבון יישאר בידה כראיה מכרעת.