וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃

אשת יהודה הרתה שוב וילדה בן, וקראה את שמו אונן. הפסוק קצר ואינו מפרש את טעם השם. בשונה מן הבן הראשון שאותו קרא יהודה, את הבן השני קראה האם בשם אונן. הרמב״ן, בפירושו לפסוק הקודם, העיר שהכתוב לא סיפר מדוע קראה לו כך, ושייתכן שהשם קשור לקושי שהיה לה בלידה. הפסוק ממשיך את מניין בני יהודה, המכין את הרקע לסיפור הייבום שיבוא בהמשך.