בְּרֵאשִׁית ל״ט · ט׳

אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃

במילים פשוטות

יוסף ממשיך: איננו גדול בבית הזה ממני, ולא חשׂך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו, ואיך אעשׂה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים. רש״י מבאר ש״וחטאתי לאלוהים״ מתייחס לכך שבני נח נצטוו על העריות. הרמב״ן מוסיף שבשל חסרון דעת הנשים, הקדים יוסף את הטיעון של הבגידה באדוניו הבוטח בו, ורק אחר כך הזכיר את החטא כלפי ה'. הפסוק מגלה את שׂיא נימוקו של יוסף: מעבר לכפיות הטובה, המעשׂה הוא חטא כלפי אלוהים, וזהו המחסום המוסרי העמוק ביותר בעיניו.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וחטאתי לאלהים. בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לֵיתוֹהִי רַב בְּבֵיתָא הָדֵין מִנִּי וְלָא מְנַע מִנִּי מִדַּעַם אֶלָּהֵן יָתִיךְ בְּדִיל דְאַתְּ אִתְּתֵהּ וְאֶכְדֵּין אֶעְבֵּיד בִּישְׁתָא רַבְּתָא הָדָא וְאֵחוֹב קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ט:ט'). וְנָכוֹן הוּא, רַק בַּעֲבוּר חֶסְרוֹן דַּעַת הַנָּשִׁים הִקְדִּים אֵלֶיהָ כִּי הַדָּבָר בְּגִידָה בַּאֲדוֹנָיו אֲשֶׁר בּוֹטֵחַ בּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר כִּי יֵשׁ בָּעִנְיָן עוֹד חֵטְא לֵאלֹהִים. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עוֹד "וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים", בַּבְּגִידָה הַזֹּאת, כִּי רָעָה גְּדוֹלָה הִיא שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ לִי חֵטְא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי עֵינָיו בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ (תהלים קא ו) וְלֹא לְפָנָיו בּוֹגֵד יָבֹא, וּדְבָרוֹ אֱמֶת, רַק לֹא הִזְכִּיר אִסּוּר הָעֶרְוָה כִּי דִּבֵּר עִמָּהּ כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ולא חשך ממני - מלהיות שליט על הכל כי אם אותך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ. בְּעִנְיַן הָאִישׁוּת בִּלְבַד חָשַׂךְ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי.

הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. לְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.

לִהְיוֹת עִמָּהּ. בְּיִחוּד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וחטאתי לאלקים אפילו יסתר הדבר מן הבריות אי אפשר שיסתר מלפני הקב״‎ה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁחָשַׂךְ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי בְּצַו לָצָו, אֶלָּא לְצַד שֶׁאַתְּ אִשְׁתּוֹ הוּא הַדָּבָר הַמַּחְשִׂיךְ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי. אוֹ לִשְׁלוֹל צַד הַמַּעֲלָה.

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בָּזֶה אֲנִי מַפְסִיד כָּל הַטּוֹב הַמּוּשָּׂג אֶצְלִי.

וְעוֹד אֲנִי מַחְסִיר עַצְמִי מִמְּקוֹר הַנְּשָׁמוֹת, כִּי דָּבָר זֶה הוּא אָסוּר גַּם לִבְנֵי נֹחַ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״.

וְעוֹד יִרְצֶה, כִּי אֵין לָהּ לִטְעֹן כִּי תַּסְתִּיר הַדָּבָר וְלֹא יֵדַע אֲדוֹנוֹ, וְנִמְצָא עוֹמֵד בְּמַצָּבוֹ בְּאֵין מַחְסוֹר. לָזֶה אָמַר ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְהוּא שֶׁעֲשָׂאֲנִי בְּמַצָּב זֶה, וּמִמֶּנּוּ לֹא יִסָּתֵר דָּבָר, וְנִמְצָא מַפְסִיד מַצָּבוֹ הַטּוֹב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל