בְּרֵאשִׁית ד׳ · י״ב

כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

העונש מתפרש: כשקין יעבוד את האדמה היא לא תוסיף לתת לו את כוחה, והוא יהיה ״נע ונד״ בארץ. רש״י מסביר ש״נע ונד״ פירושו שאין לו רשות לגור במקום אחד. אבן עזרא מבאר שהחיסרון יבוא לו מצד האדמה שיזרע ויטע, שכן הוא היה עובד אדמה, וכעת לא תיתן לו עוד קציר ופרי, ולכן ייאלץ לנוע ממקום למקום ולא ישקוט. אבן עזרא דן גם בהבדל שבין ״נע״ ל״נד״, ומביא שיש הרואים ב״נד״ לשון קינה, אך לדעתו הוא כפל עניין קרוב ל״נע״. אונקלוס תרגם ״מיטלטל וגלי״.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נע ונד. אֵין לְךָ רְשׁוּת לָדוּר בְּמָקוֹם אֶחָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי תִפְלַח בְאַרְעָא לָא תוֹסִיף לְמִתַּן חֵילַהּ לָךְ מִטַלְטֵּל וְגָלֵי תְּהֵא בְאַרְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונוד. י"א כי ונד מקונן, כמו "לנוד לו" (איוב ב יא) ועל דעתי שנד אחי נע וכמוהו, "הנה ארחיק נדוד" (תהלים נה ח):

מקור: ספריא · נחלת הכלל