וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כׇּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃

אחיו של יבל היה יובל, שהיה ״אבי כל תופש כינור ועוגב״, כלומר הראשון והמלמד של אמנות הנגינה. אבן עזרא מבאר שכינור ועוגב הם מיני כלי נגינה, ומעיר שהנגינה היא חכמה גדולה. חזקוני מדייק מכך שלא נכתב אצל יובל ״ותלד עוד״ שהוא ואחיו יבל היו תאומים, ומוסיף שדרך הרועים לנגן. אונקלוס מתרגם שיובל היה ראש לכל היודעים לנגן בכינור ובחליל. המילה ״אבי״, כמו אצל אחיו, מציינת את מי שהיה ראשון והמייסד של המקצוע הזה, ולא אב ממש של כל הנוגנים.