וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כׇּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃

תובל קין. תּוֹבֵל אֻמָּנֻתוֹ שֶׁל קַיִן, תּוּבָל לְשׁוֹן תַּבְלִין, תִּבֵּל וְהִתְקִין אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל קַיִן לַעֲשׂוֹת כְּלֵי זַיִן לָרוֹצְחִים:

לטש כל חרש נחשת וברזל. מְחַדֵּד אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כְּמוֹ יִלְטֹשׁ עֵינָיו לִי (איוב ט"ז). חוֹרֵשׁ אֵינוֹ לְשׁוֹן פֹּעֶל אֶלָּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, שֶׁהֲרֵי נָקוּד קָמָץ קָטָן וְטַעְמוֹ לְמַטָּה, כְּלוֹמַר, מְחַדֵּד וּמְצַחְצֵחַ כָּל כְּלֵי אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל:

נעמה. הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ:

וְצִלָּה אַף הִיא יְלֵידַת יָת תּוּבַל קַיִן רַבְּהוֹן דְכָל דְּיָדְעֵי עִיבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא וַאֲחָתֵהּ דְתוּבַל קַיִן נַעֲמָה

לוטש. כמו מחדד וכמוהו ללטוש איש את מחרשתו (ש"א יג כ):

לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל שִׁעוּרוֹ הוּא הָיָה לוֹטֵשׁ וְחוֹרֵשׁ כָּל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל. יֹאמַר כִּי הוּא הָיָה מְחַדֵּד וְחוֹרֵשׁ כָּל מְלֶאכֶת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, וְכָמֹהוּ "כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב" (הושע יד ג). וְעַל דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ד':כ"ב) דָּבֵק בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, הוּא הָיָה אֲבִי לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל:

וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה כְּאוֹמֵר וְנוֹלְדָה לוֹ אָחוֹת וּשְׁמָהּ נַעֲמָה. וְכֵן "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית ל"ו:כ"ב) "וְאֵת מִרְיָם אֲחוֹתָם" (במדבר כו נט), "וְשֵׁם אֲחוֹתוֹ מַעֲכָה" (דהי"א ז טו). וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ג:ג') יֵשׁ אוֹמְרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ הָיְתָה, וְלָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁהָיָה לָהּ שֵׁם בַּדּוֹרוֹת הָהֵם כִּי הָיְתָה צַדֶּקֶת וְהוֹלִידָה צַדִּיקִים, וְלָכֵן יַזְכִּירֶנָּה הַכָּתוּב, וְאִם כֵּן נִשְׁאַר לְקַיִן זֵכֶר מְעַט בָּעוֹלָם. וְאִם נֹאמַר שֶׁאֵינָהּ הָאִשָּׁה שֶׁהוֹלִיד נֹחַ מִמֶּנָּה שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו, אִם כֵּן אֵין בָּזֶה טַעַם לְהַזְכִּירָהּ. וּמִדְרָשׁ אַחֵר לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהִיא הָאִשָּׁה הַיָּפָה הִיא מְאֹד שֶׁמִּמֶּנָּה תָּעוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, וְהִיא הַנִּרְמֶזֶת בְּפָסוּק "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" (בראשית ו':ב'), כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (כב). וַאֲחֵרִים אָמְרוּ (זהר חדש א יט ב) כִּי הִיא הָיְתָה אֵשֶׁת שִׁמְדוֹן אֵם אַשְׁמְדַאי, וּמִמֶּנָּה נוֹלְדוּ הַשֵּׁדִים, כִּי כֵן יִמָּצֵא שְׁמָהּ בְּכִתְבֵי שִׁמּוּשֵׁי הַשֵּׁדִים. וְהַכָּתוּב יִרְמֹז וִיקַצֵּר בְּתַעֲלוּמוֹת כָּאֵלֶּה:

וצלה גם הוא ילדה להכי כתיב ביה גם לומר אף היא שנבחרה לתשמיש אף היא ילדה ולא הועילו לה העקרים שהשקוה משום דאיכא גופא דלא מקבל סמא כדאיתא בפרק המפלת. וגם דהכא מתפרש אף כתרגומו. מה שמנה הכתוב אומנות של בני קין בשביל שנתקללה האדמה בשביל זקנם והניחו אומנותו היא עבודת האדמה ותפשו אומנות אחרת. [ואחות תובל קין נעמה תאומה].