בְּרֵאשִׁית ד׳ · כ״ד

כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃

במילים פשוטות

למך ממשיך ״כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה״. רש״י מבאר לפי מדרש תנחומא שהיא טענת קל וחומר: אם קין שהרג במזיד נתלה לו העונש עד שבעה דורות, אני שהרגתי בשוגג ודאי שיתלה לי עונש הרבה יותר, ו״שבעים ושבעה״ הוא לשון ריבוי. רש״י מביא גם ממדרש בראשית רבה שלמך לא הרג כלום, ונשיו פרשו ממנו מפני הגזירה לכלות זרע קין אחרי שבעה דורות. ספורנו מפרש בכיוון של צער: הצער שיצטער למך כל ימיו על שהרג את זקנו ואת בנו יהיה הרבה יותר מצער קין על היותו נע ונד. הרמב״ן דן בדעות המפרשים ובקושי שביניהן.
מבוסס על רש״י, ספורנו, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי שבעתים יקם קין. קַיִן שֶׁהָרַג מֵזִיד נִתְלָה לוֹ עַד שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲנִי שֶׁהָרַגְתִּי שׁוֹגֵג לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּתָּלֶה לִי שְׁבִיעִיּוֹת הַרְבֵּה:

שבעים ושבעה. לְשׁוֹן רִבּוּי שְׁבִיעִיּוֹת אָחַז לוֹ, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא. וּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה לֹא הָרַג לֶמֶךְ כְּלוּם, וְנָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִשֶּׁקִיְּמוּ פְּרִיָה וּרְבִיָּה, לְפִי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לְכַלּוֹת זַרְעוֹ שֶׁל קַיִן לְאַחַר שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אָמְרוּ מָה אָנוּ יוֹלְדוֹת לַבֶּהָלָה? לְמָחָר הַמַּבּוּל בָּא וְשׁוֹטֵף אֶת הַכֹּל וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן וְכִי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי? וְכִי אֲנִי הָרַגְתִּי אֶת הֶבֶל, שֶׁהָיָה אִישׁ בְּקוֹמָה וְיֶלֶד בַּשָּׁנִים, שֶׁיְּהֵא זַרְעִי כָּלֶה בְּאוֹתוֹ עָוֹן? וּמַה קַּיִן שֶׁהָרַג נִתְלָה לוֹ שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲנִי שֶׁלֹּא הָרַגְתִּי, לֹא כָּ"שֶׁ שֶׁיִּתָּלוּ לִי שְׁבִיעִיּוֹת הַרְבֵּה? וְזֶהוּ קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת, אִם כֵּן אֵין הַקָּבָּ"ה גּוֹבֶה אֶת חוֹבוֹ וּמְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי שַׁבְעָא דָּרִין אִיתְלִאוּ לְקָיִן הֲלָא לְלֶמֶךְ בְּרֵהּ שַׁבְעִין וְשַׁבְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. שֶׁיִּהְיֶה הַצַּעַר שֶׁאֶצְטַעֵר עַל זֶה כָּל יָמַי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַצַּעַר שֶׁהִצְטַעֵר קַיִן עַל הֱיוֹתוֹ נָע וָנָד, וְזֶה כִּי הִצְטַעֵר לֶמֶךְ כָּל יָמָיו שֶׁהָרַג אֶת קַיִן זְקֵנוֹ וְתוּבַל קַיִן בְּנוֹ כְּפִי מַה שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כי שבעתים יקם קין. כי אפילו קין שהרג מאחר שנכנע נגזר על הורגו להנקם ממנו שבעתים וכל שכן אני שלא עשיתי עמכן רעה מימי אם תתנהגו עמי שלא כהוגן אנקם מכם.

שבעים ושבעה. כאן פרש״‎י שהיו נשיו פורשות ממנו משקיימו מצות פריה ורביה לפי שנגזר לכלות זרע קין לז׳‎ דורות אמרו מה אנו יולדות לבהלה מחר בא המבול ושוטף הכל. חז״‎ק, הרי דברים אלו סותרים את אלו, אם כן לא פירשו ממנו בשביל כליון הזרע, אלא י״‎ל כסבורות היו שהמבול בא לכלות דור שביעי לקין שהן בניו של למך זה, ולא הבינו במה שראו באיצטרולגין שלהן שטעו בין למך בנו של מתושאל ובין למך בנו של מתושלח. וזהו שפרש״‎י לאלתר וזהו ק״‎ו של שטות. כל לשונו של פרש״‎י אחר סברתם כלומר אם כדבריו של למך שהקב״‎ה ותרן כל כך אינו נפרע מן הרשעים ואינו מקיים את דברו שגזר להביא עליהם את המבול.

מקור: ספריא · נחלת הכלל