אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ לְשׁוֹן "פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹת" הוּא הַמִּקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֵנוּ לֶעָתִיד, וְיִקָּרֵא הַמּוֹדִיעַ אוֹתוֹ הֶעָתִיד פּוֹתֵר. וְעַל דַּעַת רַבִּים (הראב"ע והרד"ק) כִּי פִּתְרוֹן הוּא פֵּרוּשׁ, וְטַעַם "אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ", כָּל אֶחָד וְאֶחָד חָלַם חֲלוֹם שֶׁדּוֹמֶה לַפִּתְרוֹן הֶעָתִיד לָבֹא אֵלָיו, זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ':ה'). וּמָה טַעַם שֶׁיֹּאמַר שַׂר הַמַּשְׁקִים לְפַרְעֹה (בראשית מ"א:י"א) חָלַמְנוּ חֲלוֹם הַדּוֹמֶה לַפִּתְרוֹן, שֶׁיְּמַעֵט בָּזֶה חָכְמַת הַפּוֹתֵר, וְאוּלַי לֹא יִהְיֶה כֵן חֲלוֹם פַּרְעֹה וְלֹא יֵדָעֶנּוּ יוֹסֵף. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית מ':ה') שֶׁרָאָה כָּל אֶחָד בַּחֲלוֹמוֹ מָה שֶׁהָיָה פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹ כָּל מָה שֶׁאֵרַע לוֹ בֶּעָתִיד, לוֹמַר שֶׁהָיָה חֲלוֹם אֱמֶת, לֹא בָּא בְּרֹב עִנְיָן שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם רַק הַמִּקְצָת, וְהוּא הַנָּכוֹן: