בְּרֵאשִׁית מ׳ · ו׳

וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃

במילים פשוטות

יוסף בא אל שני השרים בבוקר, מביט בהם ורואה שהם זועפים ועצובים. רש״י מבאר ש״זועפים״ פירושו עצבים, כמו ״סר וזעף״. אבן עזרא מבאר ש״זועפים״ עניינו מתרעשים ונסערים, ומעיר שייתכן שיוסף היה לן עמם בבור בלילה. אונקלוס מתרגם ״נסיסין״, כלומר נדכאים. הכתוב מדגיש את רגישותו של יוסף ואת תשומת ליבו לזולת: אף שהיה עבד אסיר, הבחין בשינוי במצב רוחם של השרים ולא התעלם מצערם, וזו פתיחה לשיחה שתשנה את גורלו.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

זעפים. עֲצֵבִים כְּמוֹ סַר וְזָעֵף (מלכים א כ'), זַעַף ה' אֶשָּׂא (מיכה ז'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲתָא לְוָתְהוֹן יוֹסֵף בְּצַפְרָא וַחֲזָא יָתְהוֹן והָא אִנּוּן נְסִיסִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

זועפים. מתרעשים כטעם "ויעמד הים מזעפו" (יונה א טו):

ויבא אליהם. יתכן שבלילה היה לן בבור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והנם זעפים כסבורין היו שהחלומות טובים הם אמרו זה לזה אין לנו שום דבר מעכב לצאת חוץ מכאן אלא להזכירנו למלך ולכך היו זועפים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהִנָּם זוֹעֲפִים. טַעַם זְעִיפַת פְּנֵי שְׁנֵיהֶם, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:), שֶׁכָּל אֶחָד חָלַם גַּם פִּתְרוֹן חֲלוֹם חֲבֵרוֹ. לָזֶה שַׂר הַמַּשְׁקִים הָיָה זוֹעֵף בְּמַה שֶׁרָאָה בְּפִתְרוֹן חֲבֵרוֹ כִּי רַע הוּא, יָרֵא גַּם לְנַפְשׁוֹ וְנִבְהַל, וְשַׂר הָאוֹפִים הֲגַם שֶׁחָלַם פִּתְרוֹן חֲבֵרוֹ לְטוֹבָה, עִם כָּל זֶה לֶהֱיוֹתוֹ מוּכָן לַפֻּרְעָנוּת מַזָּלוֹ מַגִּידוֹ וְלִבּוֹ לֹא נָכוֹן עִמּוֹ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל