וְ֠קָ֠מוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כׇּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃

יוסף ממשיך: וקמו שבע שני רעב אחריהן, ונשכח כל השובע בארץ מצרים, וכילה הרעב את הארץ. רש״י מבאר ש״ונשכח כל השובע״ הוא פתרון בליעת הפרות. רשב״ם מבאר שזה דוגמת ״ולא נודע כי באו אל קרבנה״. אונקלוס מתרגם ״ויקומון שבע שני כפנא בתריהן... וישיצי כפנא ית ארעא״. יוסף מפרש שהרעב יהיה כה כבד עד שיימחה זכר השובע לחלוטין, ויכלה את הארץ. הפירוש קושר בין פרטי החלום למציאות העתידה, ומדגיש את הצורך הדחוף בהיערכות מוקדמת.