וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃

יוסף מוסיף: ולא ייוודע השובע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן, כי כבד הוא מאוד. רש״י מבאר ש״ולא ייוודע השובע״ הוא פתרון ״ולא נודע כי באו אל קרבנה״. אבן עזרא מבאר שהוא הפתרון של ״ומראיהן רע כאשר בתחילה״. אונקלוס מתרגם ״ולא יתידע שובעא בארעא מן קדם כפנא ההוא... ארי תקיף הוא לחדא״. יוסף מדגיש שוב את חומרת הרעב - שיהיה כה כבד עד שלא ייראה עוד כל סימן מן השובע שקדם לו. פירוט זה מבליט את דחיפות ההיערכות, ומכין את פרעה לקבל את עצת האיגור.