וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יוֹסֵף֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃

ביום השלישי אומר יוסף לאחים לעשות זאת ולחיות, כי את האלוהים הוא ירא. הספורנו מסביר שכוונת יוסף היא שמפני יראת האלוהים הוא מניח להם להוליך מזון לבתיהם די מחייתם. אונקלוס מתרגם ״את האלוהים אני ירא״ - מן קדם ה׳ אנא דחל. הפסוק מתאר את ריכוך התנאי של יוסף ביום השלישי. יוסף מציג את עצמו כאדם ירא אלוהים, ומתוך כך מקל על אחיו - במקום להשאיר את רובם אסורים, יאסור רק אחד וישלח את השאר להביא מזון לבתיהם. הצגת עצמו כירא אלוהים נועדה להרגיע את האחים ולעורר בהם אמון, וכן לרמוז להם שהוא פועל מתוך יושר. הריכוך הזה מאפשר לאחים לשוב לאביהם ולהביא את בנימין בתנאים סבירים יותר, כפי שיפורט בפסוקים הבאים.