אִם־כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶֽם׃

בבית משמרכם. שֶׁאַתֶּם אֲסוּרִים בּוֹ עַכְשָׁו:

ואתם לכו הביאו. לְבֵית אֲבִיכֶם:

שבר רעבון בתיכם. מַה שֶּׁקְּנִיתֶם לְרַעֲבוֹן אַנְשֵׁי בָתֵּיכֶם:

אִם כֵּיוָנֵי אַתּוּן אֲחוּכוֹן חַד יִתְאַסַּר בְּבֵית מַטַּרְתְּכוֹן וְאַתּוּן אִיזִילוּ אוֹבִילוּ עִיבוּרָא דְּחַסִּיר בְּבָתֵּיכוֹן

רעבון בתיכם. צורך בעבור הרעב, וטעמו הביאו אל בתיכם:

אִם כֵּנִים אַתֶּם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּיְּרוּשַׁלְמִי פֶּרֶק ח׳ דִּתְרוּמוֹת (ד:יא) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא סִיעַת בְּנֵי אָדָם הַמְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וּפָגְעוּ בָּהֶם גּוֹיִם וְאָמְרוּ לָהֶם תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְאִם לָאו נַהֲרֹג כֻּלְּכֶם, אֲפִלּוּ כֻּלָּם נֶהֱרָגִין לֹא יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל. יִחֲדוּ לָהֶם וְכוּ׳ יִמְסְרוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם כֵּנִים אַתֶּם, פֵּרוּשׁ אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם אִם הָאֱמֶת אִתְּכֶם, אֲחִיכֶם אֶחָד, פֵּרוּשׁ אֶחָד מִכֶּם וְלֹא יִחֲדָהוּ לָהֶם, יֵאָסֵר כִּי אֵין יִרְאַת מָוֶת לוֹמַר יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְלֹא יִמְסְרוּהוּ. וּלְדַיֵּק הַדָּבָר נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם אֵינָם כֵּנִים אֵין לָהֶם רְשׁוּת בַּמִּשְׁפָּט לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם, כִּי כְּשֶׁלֹּא יוּבְחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם, מִשְׁפַּט מְרַגֵּל יֵשׁ לוֹ וּבֶן מָוֶת הוּא, וַהֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ מְיַחֲדִים אוֹתוֹ מֵעַכְשָׁיו לָמוּת וְאֵין הַדִּין כֵּן, אֶלָּא יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְלֹא יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מֵהֶם. וְלֹא תַקְשֶׁה, הֲלֹא מָצִינוּ כִּי הוּא לָקַח שִׁמְעוֹן, וְאִם כֵּן הֲוֵי כְּיִחֲדוּהוּ, זֶה אֵינוֹ כִּי אוּלַי שֶׁהֵם יִחֲדוּ זֶה מֵהֶם.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁאַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ יַחַד לָקַחַת אֶחָד מֵהֶם, קָדַם הוּא וּבָחַר שִׁמְעוֹן, לְטַעַם כִּי הוּא זוּגוֹ שֶׁל לֵוִי וּפֵרַד חֲבִילָתָם.