וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃

האחים נושאים את שברם על חמוריהם והולכים משם. אבן עזרא מבאר ש״וישאו את שברם״ פירושו אשר קנו. האור החיים מסביר שהכתוב מלמד שלא נתעכבו אלא כשיעור שנשאו את שברם ותכף הלכו, שאם לא כן לא היה צריך להודיע שנשאו את שברם. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ונטלו את תבואתם על חמוריהם והלכו משם. הפסוק מתאר את יציאת האחים ממצרים בדרכם חזרה לארץ כנען, עמוסים בתבואה שקנו. ההדגשה על מהירות יציאתם, לפי אור החיים, מלמדת שמיהרו לשוב לביתם. עם צאתם, אין הם יודעים עדיין שכספם הושב לשקיהם, ועובדה זו תתגלה להם במלון בפסוק הבא ותעורר בהם חרדה. יציאה זו מסמנת את סיום הפרק הראשון של המפגש עם יוסף, ואת תחילת דרכם חזרה עם המשימה להביא את בנימין.