בְּרֵאשִׁית מ״ב · ו׳

וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכׇל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃

במילים פשוטות

יוסף הוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ, ואחי יוסף באים ומשתחווים לו אפיים ארצה. רש״י מסביר ש״וישתחוו לו אפים״ פירושו שנשתטחו לו על פניהם, וכל השתחוואה היא פישוט ידיים ורגליים. אבן עזרא מבאר ש״המשביר״ הוא מלשון שבר, וטעמו מוכר. אונקלוס מתרגם ״השליט על הארץ״ - דשליט על ארעא. הפסוק מגיע לרגע השיא של המפגש: האחים משתחווים ליוסף בלי לדעת שהוא אחיהם. השתחוואה זו היא קיום חלומותיו של יוסף, שבהם ראה את אלומות אחיו ואת הכוכבים משתחווים לו. יוסף, שהפך למשנה למלך ולאחראי על מכירת התבואה, ניצב עתה מול אחיו שמכרו אותו, כשהם כפופים לפניו. תמונה זו פותחת את שרשרת האירועים שבה יבחן יוסף את אחיו לפני שיתוודע אליהם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וישתחוו לו אפים. נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם, וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיוֹסֵף הוּא דְּשַׁלִּיט עַל אַרְעָא הוּא דְזַבִּין עִיבוּרָא לְכָל עַמָּא דְאַרְעָא וַאֲתוֹ אֲחֵי יוֹסֵף וּסְגִידוּ לֵהּ עַל אַפֵּיהוֹן עַל אַרְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

המשביר. מגזרת שבר וטעמו מוכר, והוא פועל יוצא לשני פעולים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ אֵינֶנּוּ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם מוֹכֵר לְכָל אֶחָד סְאָה אוֹ תַּרְקַב מִן הַתְּבוּאָה. וְלָכֵן נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרוּ (ב"ר צא ו) שֶׁצִּוָּה לִסְתֹּם כָּל הָאוֹצָרוֹת חוּץ מֵאֶחָד בָּעֵת הַהִיא. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ בָּאִים לְפָנָיו מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְהוּא שׁוֹאֵל וְחוֹקֵר עֲלֵיהֶם וּמְצַוֶּה לַפְּקִידִים, תִּמְכְּרוּ לְאַנְשֵׁי עִיר פְּלוֹנִית כָּךְ וְכָךְ תְּבוּאָה מִמִּין פְּלוֹנִי, וְהֻצְרְכוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לָבֹא לְפָנָיו בְּתוֹךְ הַבָּאִים מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם כַּמָּה יִמְכְּרוּ לְאַרְצָם, כִּי הֵם רִאשׁוֹנִים לַאֲשֶׁר בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהֵם בָּאוּ לְפָנָיו בַּעֲבוּר כֻּלָּם:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר. עִם הֱיוֹתוֹ הַשַּׁלִּיט, הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ הַמּוֹכֵר, וְלֹא הָיָה מַאֲמִין בַּעֲבָדָיו, כִּי אָמְנָם הָיָה הַכֶּסֶף רַב מְאֹד וְרָאוּי לְפַרְעֹה, כְּאָמְרוֹ "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" (בראשית מז:יד), וְלָכֵן לֹא הָיָה שׁוּם בָּר נִמְכָּר לַקּוֹנִים בִּלְתִּי חוֹתָמוֹ אוֹ כְּתַב יָדוֹ.

וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. וּלְפִי שֶׁעִם הֱיוֹתוֹ שַׁלִּיט הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ הַמַּשְׁבִּיר, הֻצְרְכוּ אֲחֵי יוֹסֵף לָבֹא אֵלָיו וְלֹא לְדַבֵּר אֶל עֲבָדָיו בִּלְבָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויוסף הוא השליט על הארץ ואעפ״‎כ הוא המשביר לכל עם הארץ שהוא בעצמו מקבל את הכסף מכל הבאים כדי שאם יבואו אחיו יבואו לפניו ואם אחרים יקבלו את הכסף לא ידע כשיבואו אחיו.

[המשביר המוכר].

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא הַשַּׁלִּיט וְאֵין דֶּרֶךְ שִׁלְטוֹן לְהִתְטַפֵּל בִּמְכִירַת הַתְּבוּאָה, וּמַה גַּם בְּכָל כָּךְ טֹרַח הַמֻּפְלָא, אַף עַל פִּי כֵן הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וְטַעְמוֹ כָּמוּס עִמּוֹ לְהַכִּיר בְּרֶדֶת אֶחָיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל