בְּרֵאשִׁית מ״ב · ח׳

וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

יוסף מכיר את אחיו, והם אינם מכירים אותו. רש״י מסביר שיוסף הכיר אותם מפני שהניחם חתומי זקן - כלומר בעלי זקן - והם לא הכירוהו מפני שיצא מאצלם בלי חתימת זקן ועכשיו בא בחתימת זקן, ומביא גם מדרש שכשנמסרו בידו הכיר שהם אחיו וריחם עליהם. הרמב״ן מסביר שהם לא הכירוהו כלל, ולכן לא הוצרך עוד להתנכר אליהם, ומביא את טעם ההכרה מדברי חז״ל. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מדגיש את חוסר הסימטריה במפגש: יוסף מזהה את אחיו, אך הם אינם מזהים אותו. הסיבה, לפי המפרשים, היא ההבדל במראה - יוסף עזב אותם כנער ללא זקן, ועתה הוא איש בעל זקן ובמעמד שליט מצרי. חוסר ההכרה מצידם מאפשר ליוסף להמשיך בתוכניתו לבחון אותם.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויכר יוסף וגו'. לְפִי שֶׁהִנִּיחָם חֲתוּמֵי זָקָן:

והם לא הכרהו. שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן, וְעַכְשָׁו בָּא בַחֲתִימַת זָקָן (כתובות כ"ז):

וּמִ"אַ ויכר יוסף את אחיו כְּשֶׁנִּמְסְרוּ בְיָדוֹ הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו וְרִחֵם עֲלֵיהֶם, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ כְּשֶׁנָּפַל בְּיָדָם לִנְהֹג בּוֹ אַחְוָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִשְׁתְּמוֹדַע יוֹסֵף יָת אֲחוֹהִי וְאִנּוּן לָא אִשְׁתְּמוֹדְעוֹהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ כְּלָל, וְלֹא הֻצְרַךְ עוֹד לְהִתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (יבמות פח) בְּטַעַם הַהַכָּרָה, לְפִי שֶׁהִנִּיחָם חֲתוּמֵי זָקָן, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן וְעַכְשָׁו מְצָאוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן. וְהִנֵּה יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אֵינָם גְּדוֹלִים מִיּוֹסֵף רַק מְעַט, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר אֶת הַגְּדוֹלִים הִכִּיר אֶת כֻּלָּם. וְעוֹד הָיָה מַכִּירָם מִדַּעְתּוֹ שֶׁיָּבֹאוּ שָׁם, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ שֶׁלֹּא נָתְנוּ לִבָּם שֶׁיִּהְיֶה הָעֶבֶד אֲשֶׁר מָכְרוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"ב:ז'), "וַיַּכִּרֵם" - בַּתְּחִלָּה הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו, וְאַחֲרֵי כֵן הִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְהִכִּירוֹ:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והם לא הכירוהו - כי בא עתה לפניהם בחתימת זקן. ועוד שראוהו מושל בכל המלכות בבגדי מלכות וגם מן הקול לא היו מכירים אותו, כי ע"י מתורגמן היה מדבר עימהם, כדכתיב: כי המליץ בינותם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו. אֶחָד לְאֶחָד וְאַחַר כָּךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויכר יוסף את אחיו לפי שהיו קוראין זה את זה בשמם והיה מכיר לשונם ושמם.

והם לא הכרהו שהיה בחתימת זקן ושמו נשתנה לצפנת פענח ומדבר לשון מצרית זה שנאמר כי המליץ בינותם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיַּכֵּר יוֹסֵף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא הִכִּירָם לְצַד שֶׁהִנִּיחָם בַּחֲתִימַת זָקָן, וּמִטֶּבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁתִּוָּלֵד הַיְּדִיעָה בְּלֵב אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם גַּם בְּלֵב הַשֵּׁנִי יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן, כִּי הַלְּבָבוֹת יַגִּידוּ סוֹדוֹת נֶעֱלָמִים, כְּאָמְרָם (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, וִידַקְדְּקוּ בָּעֵינַיִם, בַּמֵּצַח, בַּדִּבּוּר, וְהַיְּדִיעָה הוֹלֶכֶת וְגָדֶלֶת עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַבָּחוּן, אַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ. וְהַטַּעַם, לְצַד רְאוֹתוֹ בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת הֶחְלִיטוּ הַבְּחִינָה וְהִרְחִיקוּ מִלִּבָּם מֵחֲשׁוֹב דָּבָר זֶה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל