וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃

הרעב כבד בארץ. הפסוק פותח את הפרק במשפט קצר המתאר את חומרת המצב. אונקלוס מתרגם ״והרעב כבד בארץ״ - וכפנא תקיף בארעא, והרעב חזק בארץ. על פי הפשט, הפסוק מציין שהרעב שהיה בארץ כנען הלך והחמיר, ולא חלף. תיאור זה הוא הרקע ההכרחי להמשך הסיפור: הרעב הכבד הוא שיכריח את יעקב ובניו לשוב ולרדת למצרים לקנות תבואה, למרות סירובו הקודם של יעקב לשלוח את בנימין. הצרה המתמשכת אינה מותירה למשפחה ברירה, והיא זו שתכריע את הכף בעימות בין יעקב לבניו סביב שליחת בנימין. בכך משמש הפסוק פתיחה קצרה וממוקדת המניעה את כל השתלשלות האירועים בפרק - הירידה השנייה למצרים, המפגש המחודש עם יוסף, וההתקרבות אל ההתוודעות.