וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃

יעקב מורה לקחת כסף כפול, ואת הכסף המושב בפי אמתחותיהם להשיב בידם, אולי משגה הוא. רש״י מסביר ש״כסף משנה״ פירושו פי שניים כראשון, שיקחו כדי לקנות אוכל שמא התייקר השער, וש״אולי משגה הוא״ פירושו שמא הממונה על הבית שכחו בשוגג. אבן עזרא מבאר ש״משנה״ פירושו שני, ומבאר את צורת המילה ״משגה״. אונקלוס מתרגם ״אולי משגה הוא״ - מאים שלו הוא, שמא טעות היא. הפסוק ממשיך את הוראות יעקב: לקחת כסף כפול - גם להשבת הכסף שהוחזר בפעם הקודמת, וגם לקניית תבואה נוספת. יעקב מקפיד על יושר ומורה להשיב את הכסף שנמצא בשקים, שמא היה זה טעות של הממונה על בית השליט. הוראה זו מבטאת את זהירותו ואת יושרו של יעקב, שאינו רוצה שיחשדו בבניו בגניבה. השבת הכסף היא חלק מן ההכנות המדוקדקות לקראת המפגש השני עם השליט במצרים.