וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבׇּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃

האחים מוסיפים שהורידו כסף אחר בידם לשבור אוכל, ושאינם יודעים מי שם את כספם באמתחותיהם. הפסוק משלים את דברי ההצטדקות של האחים בפני הממונה על בית יוסף. אונקלוס מתרגם כפשוטו: וכסף אחר הורדנו בידנו לשבור אוכל, לא ידענו מי שם כספנו באמתחותינו. על פי הפשט, האחים מבהירים שני דברים: ראשית, שהביאו כסף נוסף כדי לקנות תבואה חדשה, ושנית, שאין להם מושג כיצד הכסף הראשון חזר לשקיהם. בכך הם מדגישים את תמימותם המוחלטת בעניין - הם לא גנבו ולא רימו, אלא מצאו את הכסף בלי לדעת את פשר הדבר. הצטדקות מפורטת זו נועדה להסיר מהם כל חשד, והיא תזכה לתגובה מרגיעה מצד הממונה בפסוק הבא, שיאמר להם שלא יפחדו וכי כספם הגיע אליו.