וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃

יהודה ואחיו באים אל בית יוסף, ויוסף עודנו נמצא שם, והם נופלים לפניו ארצה. רש״י מבאר ש״עודנו שם״ מלמד שיוסף המתין להם במיוחד ולא יצא לעיסוקיו, מתוך ציפייה לשובם. נפילת האחים ארצה מבטאת את שברם ואת כניעתם לפני השליט המצרי. יהודה, המוזכר בראש, מתייצב כמנהיג וכערב לבנימין, ועומד לשׂאת ולתת עם יוסף. הפסוק מכין את הקרקע לעימות הדרמטי שבו ינסו האחים להציל את בנימין מן העבדות.