בְּרֵאשִׁית מ״ד · כ״ה

וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

יהודה מספר שאביו אמר להם לשוב ולשבור מעט אוכל. הספורנו מבאר שרק בהכרח הרעב הכריחו האחים את יעקב לשלוח את בנימין, ואף בזאת העיד בהם אביו שחושש שמא לא יביאוהו אליו ויהיה סיבת מיתתו ביגון. בקשת האב לשבור ״מעט אוכל״ מבטאת את היסוסו, שהוא מבקש כמות מועטת, אולי מתוך תקווה להימנע מן הצורך לשלוח שוב את בנימין. אך הרעב הכבד לא הותיר ברירה, ובסופו של דבר נאלצה המשפחה לשוב למצרים עם בנימין.
מבוסס על ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר אָבוּנָא תּוּבוּ זְבוּנוּ לָנָא זְעֵיר עִיבוּרָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

שׁוּבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ. וּבְהֶכְרֵחַ הָרָעָב הִכְרַחְנוּהוּ לְשַׁלְּחוֹ, וּבְכָל זֹאת הֵעִיד בָּנוּ שֶׁאוּלַי לֹא נְבִיאֵהוּ אֵלָיו וְנִהְיֶה סִבַּת מִיתָתוֹ בְּיָגוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל