וַֽיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃

וַהֲוָה כַּד סְלֵיקְנָא לְעַבְדָּךְ אַבָּא וְחַוֵּינָא לֵהּ יָת פִּתְגָּמֵי רִבּוֹנִי

כִּי עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וַנַּגֶּד לוֹ אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי אָמַר כִּי בְּבוֹאָם אֵלָיו מִיָּד הִגִּידוּ לוֹ שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ לִרְאוֹת פָּנָיו בְּלֹא אֲחִיהֶם הַקָּטָן, וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחוֹ, וְהָיָה מַנִּיחַ לוֹ שִׁמְעוֹן בְּמַאֲסָרוֹ, וְזֶה טַעַם "וַיֹּאמֶר אָבִינוּ שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל", כִּי לֹא רָצָה לְהוֹדוֹת לְשַׁלְּחוֹ בְּכָל אֲשֶׁר אָמַרְנוּ עַד שֶׁדְּחָקוֹ הָרָעָב:

וַנַּגֶּד לוֹ אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׁמַע לְשַׁלְּחוֹ אָז.