הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִ֒יקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃

האחים יצאו מן העיר ולא הספיקו להתרחק, ויוסף מורה לממונה על ביתו לרדוף אחריהם, להשׂיגם ולשאול אותם מדוע שילמו רעה תחת טובה. הרשב״ם מבאר שהלשון ״יצאו את העיר״ פירושה יצאו מן העיר. החזקוני מביא מדרש שהאיש הממונה על הבית היה מנשה בנו של יוסף. הטענה ״למה שילמתם רעה תחת טובה״ נאמרת כאשמת כפיות טובה, שהרי לאחר שהתקבלו בכבוד ובאירוח, כביכול גנבו את גביע אדונם. יוסף בונה את העלילה בקפידה כדי להעמיד את האחים במבחן.