בְּרֵאשִׁית מ״ד · ג׳

הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃

במילים פשוטות

עם אור הבוקר שולחו האחים לדרכם, הם וחמוריהם. הרשב״ם מפרש ש״הבקר אור״ פירושו שהאיר היום. החזקוני מבאר שאף שדרך רוב קוני התבואה לצאת כבר מחצות הלילה, יוסף לא שילח את האחים אלא עד הבוקר. הטעם לכך הוא שחשש לשלומו של האיש שישלח לרדוף אחריהם ולחפשׂ בכליהם, שמא יהרגוהו, שכן בלילה עדיין אין בני אדם מצויים בדרכים והמקום שומם, ואילו ביום הדרכים הומות אדם. כך יוכל השליח לרדוף אחריהם בבטחה ולבצע את תוכניתו של יוסף.
מבוסס על רשב״ם, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

צַפְרָא נְהָר וְגֻבְרַיָּא אִתְפַּטָּרוּ אִנּוּן וַחֲמָרֵיהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

הבקר אור - האיר, כמו: ראו נא כי אורו עיני לשעבר. וכן: מה טובו אוהליך יעקב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הבקר אור והאנשים שלחו אעפ״‎י שרוב לוקחי תבואה דרכם לקום מחצי הלילה לא שלחם עד הבוקר שהיה ירא שמא יהרגו האיש שישלח לרדוף אחריהם לחפש כליהם כי עדיין אין בני אדם מצויין בדרכים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל