בְּרֵאשִׁית מ״ז · כ״ה

וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃

במילים פשוטות

העם משיב ליוסף בהכרת טובה: החייתָ אותנו, נמצא חן בעיני אדוננו ונהיה עבדים לפרעה. רש״י מבאר ש״נמצא חן״ פירושו שהעם מבקש שיוסף יתנהג עמם כפי שהציע, ו״והיינו עבדים לפרעה״ פירושו להעלות לו את המס הזה, החמישית, בכל שנה. אור החיים מדייק בלשון העם, שהקפידו לומר שעבדותם היא לפרעה ולא ליוסף. עוד מבאר אור החיים שהעם התכוון להדגיש שיוסף לא קנה אותם לעבדות מלאה אלא רק לעניין עבודת האדמה. תשובת העם משקפת רגשי הודיה עמוקים כלפי יוסף על שהצילם ממוות ברעב, ונכונות לקבל על עצמם את ההסדר החדש.
מבוסס על רש״י, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נמצא חן. לַעֲשׂוֹת לָנוּ זֹאת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ:

והיינו עבדים לפרעה. לְהַעֲלוֹת לוֹ הַמַּס הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמָרוּ קַיִּמְתָּנָא נִשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינֵי רִבּוֹנִי וּנְהֵי עַבְדִּין לְפַרְעֹה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה. דִּקְדְּקוּ לִשְׁלוֹל כִּי עַבְדוּתָם לְפַרְעֹה וְלֹא לְיוֹסֵף.

עוֹד יְכַוְּנוּ לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, כִּי לֹא קְנָאָם אֶלָּא לִפְרַט עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, לָזֶה אָמְרוּ ״וְהָיִינוּ עֲבָדִים״ בְּהֶחְלֵט הָעַבְדוּת לְפַרְעֹה וְלֹא לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לְבַד. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ כְּשֶׁנִּדְבְּרוּ מִצְרַיִם עִם פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ (שמות א:ט) ״הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְגוֹ׳ מִמֶּנּוּ״, פֵּרוּשׁ כִּי אֵין לוֹ שֵׁם עַבְדוּת כְּכֻלָּן שֶׁהָיוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל