וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאׇכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃

לזרע השדה. שֶׁבְּכָל שָׁנָה:

ולאשר בבתיכם. וְלֶאֱכֹל הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם:

לטפכם. בָּנִים קְטַנִּים:

וִיהֵי בְּאָעוֹלֵי עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חַד מִן חַמְשָׁא לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע חֳלָקִין יְהֵא לְכוֹן לְבַר זְרַע חַקְלָא וּלְמֵיכַלְכוֹן וְלֶאֱנַשׁ בָתֵּיכוֹן וּלְמֵיכַל לְטַפְלְכוֹן

וְהָיָה בַּתְּבוּאוֹת. שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ.

וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה. כִּי זֶה הוּא הָרָאוּי לוֹ מֵהֶם, אַחַר שֶׁיִּפְרַעְכֶם אֶת הַמּוּטָל עָלָיו לִפְרֹעַ.

וְאַרְבַּע הַיָּדוֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה. שֶׁהוּא חַיָּב לָתֵת לָכֶם כְּמוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה.

וּלְאָכְלְכֶם. וּבִשְׁבִיל מְזוֹנוֹתֵיכֶם שֶׁהוּא חַיָּב לָתֵת לָכֶם, וּבְכֵן נִשְׁאָר בְּדִין הַחוֹמֶשׁ שֶׁלּוֹ:

ונתתם חמישית לפרעה כי מחמש הידות יהיה, אחת לזרע הארץ, והשניה לאכלכם, והשלישית לאשר בבתיכם לעבדכם ולשפחותכם, והרביעית לטפכם, והחמישית לפרעה.

חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְגוֹ׳. נִתְחַכֵּם לוֹמַר כִּי קוֹדֶם כָּל דָּבָר יִטּוֹל פַּרְעֹה חֲמִישִׁית הַזֶּרַע, וּמַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּאַרְבַּע הַיָּדוֹת שִׁיעוּר הַמַּסְפִּיק לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וְהֵם יֵצְאוּ נְקִיִּים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִגְרַע מֵהַחֲמִישִׁית לְפַרְעֹה. אַחַר כָּךְ ״וּלְזֶרַע הַשָּׂדֶה״ וְיַקְדִּימוּ זֶרַע הַשָּׂדֶה, וְאַחַר כָּךְ יִטְּלוּ הֵמָּה כָּל הַנִּשְׁאָר אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה.

וְטַעַם אָמְרוֹ וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם וְלֹא כְּלָלָם ״לַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם״, לֶהֱיוֹת שֶׁהַטַּף מְנָתָם מְרֻבָּה כְּנֶגֶד חֵלֶק הָעוֹדֵף, אָמַר ״וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם״.