וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃

וישב ישראל בארץ מצרים. וְהֵיכָן? בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם:

(ויאחזו בה. לְשׁוֹן אֲחֻזָּה):

וִיתֵיב יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּאַרְעָא דְגשֶׁן וְאַחֲסִינוּ בַהּ וּנְפִישׁוּ וּסְגִיאוּ לַחֲדָא

ויאחזו בה. שקנו שם אחוזה:

ויאחזו בה קנו שם נחלה ואחוזה.

ויפרו וירבו לקיים מה שנאמר כי לגוי גדול אשימך שם. שלימא סדרא דפרשת ויגש

וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְגוֹ׳. כָּל פָּסוּק זֶה בְּאַשְׁמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מְדַבֵּר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עֲלֵיהֶם ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ (בראשית טו:יג), וְהֵמָּה בִּקְשׁוּ לִהְיוֹת תּוֹשָׁבִים בְּמָקוֹם שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם גֵּרוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ אֵצֶל יַעֲקֹב ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב״ (בראשית לז:א) - בִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפְצָה עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף כוּ׳. הַפָּסוּק מַאֲשִׁימָם עַל יְשִׁיבָה זוֹ שֶׁבִּקְשׁוּ אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וְלֹא כָּךְ אָמְרוּ אֶל פַּרְעֹה ״לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ״ (בראשית מז:ד), מְלַמֵּד שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא יָרְדוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁמָּה אֶלָּא לָגוּר כִּמְדַיֵּר בֵּי דַּיָּרָא, וְעַכְשָׁיו חָזְרוּ מִדִּבְרֵיהֶם. וְכָל כָּךְ נִשְׁתַּקְּעוּ שָׁמָּה עַד שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיאָם מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה, וְאוֹתָן שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה.

וְאָמַר ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וְסָמִיךְ לֵיהּ ״וַיְחִי יַעֲקֹב״, רָמַז בִּסְמִיכוּת זֶה לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ה:) ״יַעֲקֹב לֹא מֵת״, וּמַקְשֶׁה ״וְכִי בִּכְדִי חָנְטוּ חַנָּטַיָּא״ כוּ׳, וּמְתָרֵץ ״מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ: אַל תִּירָא יַעֲקֹב וְגוֹ׳ וְשָׁב זַרְעוֹ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם״ (ירמיהו לא:טז) - מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים. וּמַקְשִׁים כָּאן שֶׁלֹּא תֵּרֵץ לוֹ כְּלוּם עַל ״וְכִי בִּכְדִי חָנְטוּ חַנָּטַיָּא״ כוּ׳. וּבֵאוּר הַדָּבָר כָּךְ הוּא, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּנִּיחַ בָּנִים דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵת, לְפִי שֶׁעוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא וְכַרְעֵיהּ דַּאֲבוּהּ הוּא, וְחֵלֶק מִן הָאָב כָּלוּל בַּבֵּן. כְּשֶׁהַבֵּן בַּחַיִּים, אָז גַּם חֵלֶק אָבִיו הַכָּלוּל בּוֹ בַּחַיִּים. וְדַוְקָא יַעֲקֹב שֶׁכָּל מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְכוּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עיין רש״י בראשית יח:יט) ״כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵת״, דַּוְקָא בֵּן צַדִּיק, אֲבָל בֵּן רָשָׁע הֶחָשׁוּב בְּחַיָּיו כְּמֵת, ״כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזוּר״ (ישעיהו לא:ג), וְאֵין בְּרָא כָּזֶה מְזַכֵּי אַבָּא. לְפִיכָךְ אָמְרוּ דַּוְקָא ״יַעֲקֹב לֹא מֵת״, אַף עַל פִּי שֶׁחָנְטוּ חַנָּטַיָּא, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁזַּרְעוֹ בַּחַיִּים אָז גַּם הוּא, חֵלֶק מִמֶּנּוּ, בַּחַיִּים. וְדָבָר זֶה נִרְמָז בִּסְמִיכוּת זֶה, כִּי עַל יְדֵי ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״ וְהָיָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים, לְפִיכָךְ ״וַיְחִי יַעֲקֹב״, שֶׁגַּם הוּא בַּחַיִּים.

וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״? עוֹד, מַה קֶשֶׁר וְשַׁיָּכוּת לְ״וַיִּפְרוּ״ וְגוֹ׳ עִם ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל״?

אָכֵן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק (בראשית מ״ו:ג׳) ״כִּי לְגוֹי גָּדוֹל״ וְגוֹ׳, כִּי סִבַּת יְרִידַת מִצְרַיִם הִיא לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ וּבָאוּ שָׁמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם פֵּרוּשׁ שֶׁהִיא מְקוֹם קְלִפָּה הַמְזֻהֶמֶת, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן מִלְּשׁוֹן הַגָּשָׁה, כִּי שָׁמָּה הוּגְּשׁוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּאֶמְצָעוּת עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת לַדּוֹמֶה לוֹ. וְאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד רֶמֶז אֶל הֱיוֹתָם בְּלֵב מְיֻחָד כֻּלָּם וְאֵין בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ פֵּרוּשׁ אָחֲזוּ דָּבָר בָּהּ, וְהֵם הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּזְכָּרִים, וּבָזֶה וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ כִּי כְּשֶׁיִּתְרַבּוּ הַנְּפָשׁוֹת יִתְרַבּוּ הַנּוֹלָדִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשׁ הַמַּגִּיד לְמַהֲרִי״ק בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (שמות א:ו) ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ וְתִמְצָא עֵזֶר לִדְבָרֵינוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

חסלת פרשת ויגש