וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

ויחי יעקב. לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם; דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְ"רַ:

וַחֲיָא יַעֲקֹב בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵי שְׁנִין וַהֲווֹ יוֹמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיוֹהִי מְאָה וְאַרְבְּעִין וּשְׁבַע שְׁנִין

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּבָר הִזְכַּרְתִּי (רמב"ן על בראשית מ"ג:י"ד) כִּי רֶדֶת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם הוּא גָּלוּתֵנוּ הַיּוֹם בְּיַד הַחַיָּה הָרְבִיעִית (דניאל ז ז) רוֹמִי הָרְשָׁעָה, כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב הֵם עַצְמָם סִבְּבוּ רִדְתָּם שָׁם בִּמְכִירַת יוֹסֵף אֲחִיהֶם, וְיַעֲקֹב יָרַד שָׁם מִפְּנֵי הָרָעָב וְחָשַׁב לְהִנָּצֵל עִם בְּנוֹ בְּבֵית אוֹהֵב לוֹ, כִּי פַּרְעֹה אוֹהֵב אֶת יוֹסֵף וּכְבֵן לוֹ, וְהָיוּ סְבוּרִים לַעֲלוֹת מִשָּׁם כִּכְלוֹת הָרָעָב מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בראשית מ"ז:ד') "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", וְהִנֵּה לֹא עָלוּ, אֲבָל אָרַךְ עֲלֵיהֶם הַגָּלוּת וּמֵת שָׁם וְעָלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזִקְנֵי פַּרְעֹה וְשָׂרָיו הֶעֱלוּהוּ וְעָשׂוּ עִמּוֹ אֵבֶל כָּבֵד, וְכֵן אֲנַחְנוּ עִם רוֹמִי וֶאֱדוֹם אַחֵינוּ הֲסִבּוֹנוּ בִּיאָתֵנוּ בְּיָדָם, כִּי כָּרְתוּ בְּרִית עִם הָרוֹמִיִּים, וְאַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן לְבַיִת שֵׁנִי בָּרַח אֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה, וּמִפְּנֵי הָרָעָב נִלְכְּדוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, וְהַגָּלוּת אָרַךְ עָלֵינוּ מְאֹד לֹא נוֹדַע קִצּוֹ כִּשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת, וַאֲנַחְנוּ בּוֹ כְּמֵתִים אוֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ, וְיַעֲלוּ אוֹתָנוּ מִכָּל הָעַמִּים מִנְחָה לַה', וְיִהְיֶה לָהֶם אֵבֶל כָּבֵד בִּרְאוֹתָם כְּבוֹדֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ נִרְאֶה בְּנִקְמַת ה', יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו:

ויחי יעקב פרש״‎י פרשה זו סתומה לפי שכיון שנפטר וכו׳‎ וא״‎ת הרי יוסף מלך אחר פטירתו של יעקב. אלא י״‎ל כשנפטר יעקב התחילו לשעבד בהם מעט. ד״‎א סתומה היא על שהענין מחובר למעלה שהתחיל למנות שנותיו של יעקב ועדיין לא השלים החשבון עד עכשיו.

ויחי יעקב בארץ מצרים אבל כל שאר שנותיו וחייו לא היו חיים שכל ימיו היה שרוי בצער ומשבא למצרים נחה רוחו וחיה בנחת. בארץ מצרים שבע עשרה שנה מקרא זה נכתב לשבחו של יוסף שפרנס את אביו ואת כל בני ביתו י״‎ז שנה כמו שפרנסו אביו שהרי בן י״‎ז שנה היה כשנמכר.

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד. דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כָּךְ הִיא הַנּוּסְחָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צו א). כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁאֵין סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָא לְכָל הַדְּרָשׁוֹת הָאֵלּוּ, וְכֻלָּם כְּמִתְנַבְּאִים. וַאֲשֶׁר נִרְאֶה לִי בָּזֶה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ כָּאן סְתִימָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַפָּרָשִׁיּוֹת הַסְּתוּמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רֶוַח לְפָחוֹת כְּשִׁעוּר פָּרָשָׁה סְתוּמָה, וְכָאן אֵין רֶוַח כְּלָל, וַדַּאי שֶׁכַּוָּנַת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לְהַסְמִיךְ פָּסוּק ״וַיְחִי״ לַפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״ (בראשית מז:כז), ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (בראשית מז:כח), כְּאִלּוּ הָיָה הַכֹּל פָּסוּק אֶחָד. עַל כֵּן נֶחְלְקוּ שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ בְּמַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין.

כִּי לְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן הַדּוֹרֵשׁ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, יִהְיֶה קִשּׁוּר שְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ עַל זֶה הָאֹפֶן, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז:כז), הוֹרָה בִּלְשׁוֹן יְשִׁיבָה שֶׁהָיָה לָהֶם יְשִׁיבָה שֶׁל שַׁלְוָה וּמְנוּחָה, ״וַיֵּאָחֲזוּ״ שֶׁהָיָה לָהֶם גַּם אֲחֻזָּה בָּאָרֶץ, ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וְכָל זֶה הָיָה בִּזְמַן ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז:כח), כִּי בְּחַיָּיו עָמַד לָהֶם זְכוּת יַעֲקֹב שֶׁזָּכוּ לְכָל אֵלֶּה, מִכְּלַל שֶׁבְּמוֹתוֹ פָּסַק זְכוּתוֹ וּפָסַק הַכֹּל, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד יְשִׁיבָה שֶׁל שָׁלוֹם מִצַּד הַשִּׁעְבּוּד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲחֻזָּה בָּאָרֶץ כִּי עֲבָדִים הֵמָּה, וְכֵן לֹא נִתַּן לָהֶם לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כִּי בִּקְשׁוּ לְהַמְעִיטָם עַל יְדֵי הָעִנּוּי בְּאָמְרָם ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א:י). וּלְפִי זֶה הָיְתָה מִיתַת יַעֲקֹב סִבַּת הַשִּׁעְבּוּד.

וְנוּכַל לוֹמַר בְּהֵפֶךְ זֶה, שֶׁתְּחִלַּת הַשִּׁעְבּוּד הָיָה סִבַּת מִיתָתוֹ, כִּי קִצֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנוֹתָיו שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו, שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּשִׁעְבּוּד בָּנָיו, כִּי בָּא הַזְּמַן שֶׁל ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם״ (בראשית טו:יג). לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (בר״ר צו ד) כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קְרִיבָה לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו. וּבְדֶרֶךְ זֶה יִהְיֶה הַסְּמִיכוּת מְבֹאָר גַּם כֵּן כְּמוֹ בְּדֶרֶךְ רִאשׁוֹן, וּמִסְפַּר שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה דְּנָקַט לוֹמַר, שֶׁמְּכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה גָּרַם לָהֶם שֶׁלֹּא יָשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם בְּמִצְרַיִם כִּי אִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וּלְלָשׁוֹן שְׁלִישִׁי הַדּוֹרֵשׁ לְפִי שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, יֹאמַר הַכָּתוּב: אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כָּל יָמָיו בְּצָרָה וְגֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״יְמֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מְעַט וְרָעִים״ (בראשית מז:ט), מִכָּל מָקוֹם לְגֹדֶל הַשַּׁלְוָה שֶׁהָיָה לוֹ תּוֹךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁרָאָה יְשִׁיבַת בָּנָיו בְּשָׁלוֹם וַיֵּאָחֲזוּ בָּאָרֶץ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ, נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מז:כח), כִּי אוֹתָן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנִים לֹא הָיוּ נֶחְשָׁבִים מִכְּלַל יְמֵי חַיָּיו לְגֹדֶל צָרוֹתָיו, וְעַכְשָׁיו לְמַפְרֵעַ נֶחְשְׁבוּ כֻּלָּם שְׁנֵי חַיָּיו. וְזֶה לְפִי שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּכְאִלּוּ הָיָה חַי חַיִּים נְעִימִים וַעֲרֵבִים בְּכָל שְׁנוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת יוֹסֵף הָיָה חַי. לְכָךְ סָמַךְ ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז:כח) אֶל הַפָּסוּק הַקּוֹדֵם. וּמַה שֶּׁהִשְׁמִיט רַשִׁ״י לָשׁוֹן זֶה, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁהַיְינוּ הַךְ הַלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר הוּא מְבֹאָר לַמֵּבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת מְעַט.

וְאוּלָם הַלָּשׁוֹן הַשֵּׁנִי הַדּוֹרֵשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה, לְפִי שֶׁבָּא לְתָרֵץ מַהוּ שֶׁאָמַר ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ (בראשית מז:כח), מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה אָמַר ״יְמֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מז:ט), וְאִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה חַי בְּמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה? וְעוֹד לָמָּה לֹא הִזְכִּיר לָשׁוֹן זֶה בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק אוֹ בָּאִמָּהוֹת? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת שֶׁפָּרְשָׁה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״ (בראשית מה:כז), שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה מִדְּקָאָמַר ״רוּחַ יַעֲקֹב״, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל הַיָּמִים עַד יוֹם מוֹתוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ - כִּי בְּבוֹאוֹ לְמִצְרַיִם חַי יַעֲקֹב, אֲבָל לֹא ״רוּחַ יַעֲקֹב״, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה מִיָּד, לְפִי שֶׁאָמַר ״אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ״ (בראשית מו:ל), וְאִם כֵּן מִיָּד הָיָה מוּכָן אֶל הַצַּוָּאָה לְצַוּוֹת מֵחֲמַת מִיתָה, וְהָיָה חוֹשֵׁשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּן יְגַלֶּה הַקֵּץ, עַל כֵּן נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה. וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ מֵאֵיזוֹ טַעַם נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן בָּאָה פָרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה לְסָמְכָהּ לְפָסוּק ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז:כז), לְפִי שֶׁמֵּהַיָּדוּעַ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ נֶזֶק גָּדוֹל מִן יְדִיעַת הַקֵּץ, כִּי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הַיּוֹדְעִים שֶׁהַגְּאֻלָּה לֹא תִּהְיֶה בִּימֵיהֶם, לֹא יִדְרְשׁוּ אֶת פְּנֵי ה׳ לְבַקֵּשׁ עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה.

וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּעֲקֵדָה, עַל הַמִּדְרָשׁ (ילקו״ש קנז מט) הָאוֹמֵר כְּשֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת הַקֵּץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וְלֹא אוֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב״ (ישעיהו מג כב). רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיִיתָ חָס עַל כְּבוֹדִי, כִּי מִידִיעָה זוֹ יִמָּשֵׁךְ נֵזֶק זֶה שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ אוֹתִי וְלֹא יְבַקְשׁוּ פָּנַי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וִיבַקְשׁוּ לֵישֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים לִהְיוֹת לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאַרְצֹתָם כְּתוֹשָׁבִים וּכְמִתְיָאֲשִׁים מִן הַגְּאֻלָּה. עַל כֵּן סָתַם וְחָתַם ה׳ הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, כְּדֵי שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְבַקְשׁוּ אֶת פְּנֵי ה׳ וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם, וְיִהְיוּ מְחַכִּים קֵץ יְשׁוּעָתוֹ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר בַּעֲוֹנֵינוּ מִדָּה זוֹ מְצוּיָה בֵּינֵינוּ אֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין הַקֵּץ נוֹדָע, מִכָּל מָקוֹם רַבִּים הֵמָּה עַמֵּי הָאָרֶץ הַמִּתְיַשְּׁבִים בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים וּבוֹנִין לָהֶם בָּתִּים סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים וְשֶׁל אֲבָנִים בִּנְיַן הַקִּיּוּם, וּבְסִבָּה זוֹ לְעוֹלָם אֵינָן דּוֹרְשִׁין אֶת פְּנֵי ה׳ בְּכָל לֵב לַהֲבִיאָם אֶל אַרְצָם, וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחָם שָׁמָּה. וּלְהַנָּחָה זוֹ פָּסוּק ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז כז) מְדַבֵּר בְּאַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּקְשׁוּ לִהְיוֹת יוֹשְׁבִים וְלִהְיוֹת לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. וְנֵזֶק זֶה בָּא לָהֶם לְפִי שֶׁקֵּץ גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה נוֹדָע לָהֶם. עַל כֵּן הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יָדְעוּ בְּבֵרוּר כִּי לֹא בִּימֵיהֶם תִּהְיֶה הַגְּאוּלָּה הֵמָּה בִּקְשׁוּ לָהֶם יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. עַל כֵּן סָמַךְ לְפָסוּק זֶה פָּסוּק ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז כח) דִּלְהוֹרוֹת שֶׁנֵּזֶק זֶה הַנִּמְשָׁךְ לְאוֹתָן הַדּוֹרוֹת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קִצָּם נוֹדָע, גָּרַם לְ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ אֲבָל לֹא רוּחַ יַעֲקֹב, כִּי אִם יַעֲקֹב לְבַדּוֹ הָיָה חַי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְגַלֶּה הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן וְשֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט נֵזֶק זֶה לְדוֹרוֹת.

וַיְחִי יַעֲקֹב. טַעַם קְרִיאַת שְׁמוֹ יַעֲקֹב אַחַר אֲשֶׁר אָמַר אֵלָיו ה׳ (בראשית ל״ה:י׳) ״לֹא יִקָּרֵא״ וְגוֹ׳, ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ״, כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״לֹא יִקָּרֵא״ וְגוֹ׳, כִּי לְצַד שֵׁם נַפְשׁוֹ הַקְּבוּעָה בּוֹ אֲשֶׁר שְׁמָהּ יַעֲקֹב, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵיהֶם (ברכות ז:) שֶׁפֵּרְשׁוּ בַּפָּסוּק (תהילים מ״ו:ט׳) ״אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ״, וּלְצַד שֶׁעוֹדֶנָּה בְּאִבּוֹ לָזֶה לֹא יֵעָקֵר שְׁמָהּ וּשְׁנֵי שֵׁמוֹת יִקָּרְאוּ לוֹ.

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת בַּמֶּה יִבְחַר ה׳ לִזְמַנִּים יִקְרָא לוֹ יַעֲקֹב וְלִזְמַנִּים יִשְׂרָאֵל, הֵן אֱמֶת כִּי בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל מָצִינוּ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה לָהֶם הַשֵּׁם כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם, כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה אוֹתָם וּלְהֵפֶךְ יִקְרָא שְׁמָם יַעֲקֹב, וְכֵן הוּא רָמוּז בְּדִבְרֵיהֶם (זהר בלק רי:), וְטַעַם זֶה לֹא יֻצְדַּק בְּיַעֲקֹב כִּי יָשָׁר פָּעֳלוֹ בִּתְמִידוּת.

אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁעָנָף הַמּוּשְׂכָּל אֲשֶׁר נִתְעַצֵּם יַעֲקֹב לְהַשִּׂיגוֹ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנֶּה, הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְתִמְצָא כִּי הַמִּין הַמְּאֻשָּׁר הַהוּא יִמְאַס לִבְחִינַת הַדְּאָגָה וְהָעִצָּבוֹן וְהַשִּׁפְלוּת, כִּי מִמְּקוֹם הַשִּׂמְחָה וְהַמְּנוּחָה וְהַגְּדֻלָּה בָּאָה. וְהָיָה לְאוֹת בֵּין עֵינֶיךָ יוֹם שַׁבָּת לִמְנוּחָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא לְטַעַם נְשָׁמָה יְתֵרָה. וּלְצַד שֶׁמִּמָּקוֹם עֶלְיוֹן בָּאָה, יְצַו ה׳ לְהַרְחִיק הַיָּגוֹן וְהַכַּעַס וְלִקְרֹא לַשַּׁבָּת עֹנֶג. וְהֵן הַדְּבָרִים עַצְמָם נֶאֱמָרִים בְּיַעֲקֹב בְּהַשָּׂגָתוֹ שֵׁם עֶלְיוֹן, הַשֵּׁם יַגִּיד כִּי צִוָּה ה׳ אִתּוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה בַּעֲלַת שֵׁם זֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁכָּנָהּ בּוֹ, הוּא כָּל זְמַן שֶׁאֵין שָׁם עִצָּבוֹן וְעָנָף הַנֶּגְדִּי קְצָת לַשִּׂמְחָה וְלַשְּׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. וּבְהֵעָדֵר כֵּן - ״וַיִּנָּפַשׁ״, יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ כִּיצִיאַת נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁל יוֹם שַׁבָּת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן לֹא יִקָּרֵא לוֹ יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּעֲלַת הַשֵּׁם הָלְכָה לָהּ וְאֵינֶנָּה אָז, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְתָשׁוּב עוֹד הַנְּשָׁמָה הַהִיא בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת וְהַצָּעַת הַמּוּכָן, כַּהֲשָׁבַת נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת יוֹם הַמְקֻדָּשׁ. וּבָזֶה תֵּלֵךְ לָבֶטַח לְהַשְׂכִּיל טַעַם בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יִתְכַּנֶּה, הוּא לְסִבָּה אֲשֶׁר יֶאֱרַע שָׁם דָּבָר מִבְּחִינַת הָעֶצֶב וְהַיָּגוֹן.

וְאֶרְשֹׁם לְךָ קְצָת מֵהַמְּקוֹמוֹת לְהָאִיר לְךָ, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. תְּחִלַּת דִּבֵּר טוֹב ה׳ בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח אָמַר אֵלָיו ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״, פֵּרוּשׁ אָז יִהְיֶה שְׁמוֹ יַעֲקֹב לְצַד שֶׁהָיָה אָז בַּאֲבֵלוּת אִמּוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פָּרָשָׁה פ״ב) שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמְרוֹ ״וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ״ יְכַוֵּן עַל בִּרְכַּת אֲבֵלִים, וּלְצַד זֶה יִקָּרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁבְּכָל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה קָרָא ה׳ שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וְגַם בִּזְמַן מִיתַת רָחֵל נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב דִּכְתִיב (בראשית לה:כ) ״וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ״. וְאַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָעֶצֶב קָרָא ה׳ שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שָׁם כ״א) ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״, ״בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל״. וַהֲגַם שֶׁאָמַר שָׁם ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב״, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כְּשֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם, הֲגַם שֶׁהָאָב יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל הֵם יִתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב. וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לְצַד מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן, קָרָא לָהֶם שֵׁם ״בְּנֵי יַעֲקֹב״. וּמַה שֶׁאָמַר עוֹד שָׁם (בראשית לה:כז) ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו״, לְצַד שֶׁהָיָה לִפְנֵי יִצְחָק אָבִיו לֹא נָהַג בּוֹ הַכָּתוּב הַשְּׂרָרָה וְהַגְּדֻלָּה הַנִּרְמֶזֶת בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (ילקוט שמעוני תתע״ה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִלּוּ הָיָה אַבְרָהָם קַיָּם, הֵיאַךְ הָיָה יִצְחָק מַנְהִיג שְׂרָרָה, וְכֵן כָּל הָאָבוֹת וְהַצַּדִּיקִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי תִּסְתַּלֵּק הַשְּׂרָרָה לִפְנֵי אָבִיו, וּלְטַעַם זֶה קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְכֵן מַה שֶׁקָּרָא לוֹ שֵׁם יַעֲקֹב בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל זְמַן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָז בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וּבְמַדְרֵגַת שֵׁם יַעֲקֹב, זוּלָתִי בִּזְמַנִּים מוּעָטִים אֲשֶׁר רָשַׁם הַכָּתוּב בָּהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ז:ג׳) ״וְיִשְׂרָאֵל אָהַב״ וְגוֹ׳, אָז הָיָה שָׂמֵחַ וְהוּכַן בְּלִי עֶצֶב לִקְרוֹת לוֹ שֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְתִמְצָא כִּי מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף לֹא נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל זוּלַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: (בראשית מ״ג:ו׳) ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָּה הֲרֵעֹתֶם״ וְגוֹ׳, ״וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו״, (בראשית מ״ג:ח׳) ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם״ (בראשית מ״ג:י״א), וּצְרִיכִין לְהִדָּרֵשׁ כִּי דִּבֵּר אֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׂרָרָה לְצַד הַהֶכְרֵחַ שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא חָשׁוּ לְצַעֲרוֹ וְנִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם, וְרָמַז כִּי לֹא יִמְחֹל לָהֶם לְצַד שֶׁהוּא אֲבִיהֶם, גַּם שֶׁיְּקַבְּלוּ דְּבָרָיו. וּמֵעֵת הִתְבַּשְּׂרוֹ בְּיוֹסֵף ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב״ (בראשית מ״ה:כ״ז) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳, וְתֵכֶף אָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מ״ה:כ״ח), ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״, ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל״ (בראשית מ״ו), עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בַּגָּלוּת וְקִבֵּל עָלָיו הַשֶּׁבֶר חָזַר לִקָּרֵא יַעֲקֹב, זוּלַת בְּעֵת אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלָיו יוֹסֵף לְרֹב הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה כִּנָּה ה׳ אוֹתוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית מ״ו:כ״ט) ״וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו״, ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אָמוּתָה הַפָּעַם״ (בראשית מ״ו:ל׳), וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ לֹא נִקְרָא עוֹד שֵׁם יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁהִגִּיעַ עֵת לֶכְתּוֹ לְעוֹלָמוֹ. וּמַה שֶׁאָמַר (בראשית מ״ז) ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ יְכַוֵּן אֶל כְּלָלוּת בָּנָיו שֶׁיִּתְיַחֵס אֲלֵיהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּדֶרֶךְ יֹשֶׁר, וְגָדוֹל כֹּחַ הַבָּנִים מִכֹּחַ אֲבִיהֶם כִּי הַבָּנִים כָּל אֲשֶׁר יֵיטִיבוּ דַּרְכָּם יִקָּרֵא לָהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל לֶהֱיוֹתָם רַבִּים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן יַעֲקֹב יְדַקְדֵּק בִּקְרִיאַת שְׁמוֹ לִרְמֹז בִּקְרִיאָתוֹ זְמַן מַצָּבוֹ, וְלֹא נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד עֵת שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת אָז נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל לְצַד תּוֹסֵף רוּחָם, וְהוּא סוֹד הַגְדָּלַת נֶפֶשׁ אָדָם בְּעֵת מִיתָתוֹ (זהר חלק א׳ רי״ח:), לָזֶה אָמַר ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל״, ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל״. וְכַלֵּךְ לְדֶרֶךְ זֶה לְהַשְׂכִּיל בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ שֵׁם הוּא שְׁמוֹ לְסִבָּה אֲשֶׁר תַּשְׂכִּיל שָׁמָּה. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (זהר חלק א׳ רי״א:) וְתִמְצָא סַעַד לִדְבָרֵינוּ. וְכָל זֶה הוּא דֶּרֶךְ פְּשָׁט, וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ כְּפִי רוּחָנִיּוּת הַדְּבָרִים, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר מַה שֶׁחָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְעוֹד קָשֶׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב וְגוֹ׳ קמ״ז״ וְגוֹ׳, וַאֲנִי יוֹדֵעַ לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן כִּי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה חָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַה שֶׁקָּדַם בַּהוֹדָעָה בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ, דִּכְתִיב (בראשית מז:ט) ״שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר שְׁנֵי חַיָּיו וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״?

וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁכָּל יְמֵי יַעֲקֹב לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט, כִּי מִשֶּׁנּוֹלַד נוֹלַד שִׂטְנוֹ, וַעֲדַיִן לֹא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ עָמַד לָבָן וְאֵלֶּה מוֹסִיף לְרַע לוֹ, וְאַחֲרָיו הוּקַם עַל צַעֲרָהּ שֶׁל דִּינָה, וְעוֹד לוֹ וַיָּבֹא רֹגֶז אֲבֵדַת יוֹסֵף. הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ - אֵלּוּ הָיוּ חַיָּיו וְלֹא קֹדֶם, וְסָמַךְ לָזֶה אָמְרוֹ וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו לִרְמֹז שֶׁהֵן הֵנָּה הָיוּ יָמָיו שֶׁהָיָה לוֹ בָּהֶם חַיּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״ פֵּרוּשׁ אוֹתָם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵי חַיָּיו, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה לוֹ בָּהֶם חַיִּים. וְנִמְשֶׁכֶת ״יְמֵי יַעֲקֹב״ עִם מַה שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה ״יְמֵי יַעֲקֹב וְגוֹ׳ שֶׁבַע״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנא דבי אליהו רבה ה) כָּל מִי שֶׁסּוֹף יָמָיו בְּטוֹבָה כְּאִלּוּ כָּל יָמָיו בְּטוֹבָה, וְהוּא טַעַם (איוב ח:ז) ״וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ וְגוֹ׳ וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד״, גַּם אָמְרוֹ (קהלת ז:ח) ״טוֹב אַחֲרִית דָּבָר״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְחִי יַעֲקֹב חַיִּים שֶׁל שַׁלְוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בָּזֶה הָיָה בְּעֵינָיו שֶׁהָיוּ יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו, פֵּרוּשׁ, שָׁנִים שֶׁל חַיִּים כָּל יָמָיו שֶׁהֵם שֶׁבַע שָׁנִים וְגוֹ׳. וְטַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ יָמָיו בְּצַעַר, אַף עַל פִּי כֵן חָזְרוּ בְּעֵינָיו לִהְיוֹת כֻּלָּם שֶׁל חַיִּים.

וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת, לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב סֵדֶר מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב מִסֵּדֶר הַלָּקוּחַ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמַּקְדִּים מִסְפָּר גָּדוֹל לְמִסְפָּר קָטָן: בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית כה:ז) ״מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה״ וְגוֹ׳, בְּיִצְחָק כְּתִיב (בראשית לה:כח) ״מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה״, בְּשָׂרָה כְּתִיב (בראשית כג:א) ״מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי הִקְדִּים מִנְיָן הַמּוּעָט שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ הָיָה בְּשַׁלְוָה וְחַיִּים טוֹבִים.

עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי יָמִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב לִבּוֹ נָכוֹן וּמַאֲוָיו שְׁלֵמִים בְּכָל חַיָּיו הֵם יָמִים שֶׁבַע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַטַּעַם הוּא כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אֶת רָחֵל אָהַב וְהִיא בַּת זוּגוֹ אֲשֶׁר בָּחַר יַעֲקֹב בָּהּ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד, כְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ז:ג׳) ״אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל״ וְגוֹ׳, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן סוֹד עַתִּיק. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי כָל זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹסֵף וַיָּשֶׂם שַׂק עַל מָתְנָיו, וְלִכְשֶׁתְּצָרֵף מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּחֶבְרַת רָחֵל גַּם שָׁנִים שֶׁהָיָה יוֹסֵף עִמּוֹ תִּמְצָא אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנִים, כִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה עָשָׂה בְּבֵית לָבָן, צֵא מֵהֶם שֶׁבַע עַד שֶׁנָּשָׂא רָחֵל נִשְׁאֲרוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּבָהֶם נִבְלְעוּ מִשְּׁנֵי יוֹסֵף שֵׁשׁ שָׁנִים, כִּי כְּשֶׁנּוֹלַד הִתְחִיל יַעֲקֹב לַעֲבֹד בְּצֹאנוֹ שֶׁל לָבָן דִּכְתִיב (בראשית ל״א:מ״א) ״וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ״, וּכְשֶׁמְּכָרוּהוּ הָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. צֵא מֵהֶם שֵׁשׁ נִשְׁאֲרוּ אַחַת עֶשְׂרֵה וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הֲרֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה בְּמִצְרַיִם הֲרֵי אַרְבָּעִים וְאַחַת, וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּפָעוֹטוֹת שֶׁהֵם יָמִים שֶׁהַלֵּב שָׂמֵחַ וְרֵיקָם מִיָּגוֹן הֲרֵי אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁהָיוּ לוֹ חַיִּים שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים, וְלָזֶה בָּחַר לְהַקְדִּים פְּרָט הַמּוּעָט לְהוֹדִיעַ זֶה.

וְטַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְדֶרֶךְ זֶה, יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הִשְׁלִים יַעֲקֹב אָבִינוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו הַחֲרוּצִים, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עד:ט) כִּי לְצַד שֶׁאָמַר ״לֹא יִחְיֶה״ וְהִכְרִית חַיֵּי רָחֵל, נֶחְסְרוּ לוֹ יָמָיו מִמִּנְיַן שְׁנֵי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה כְּמִנְיַן ״יִחְיֶה״, לָזֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה צַעַר חֶסְרוֹן שְׁנֵי הַצַּדִּיק בְּתֵבַת ״וַיְהִי״:

וְנִשְׁאַר לָתֵת טַעַם הַכָּתוּב לָמָּה יִמְנֶה חֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי יַעֲקֹב קוֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִפָּטֵר, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי אַחַר שֶׁמָּנָה הַכָּתוּב ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״ אָמַר אַחֲרָיו מַעֲשֵׂה הַשְׁבָּעַת יוֹסֵף, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף״ וְגוֹ׳, וּמִן הָרָאוּי לֹא הָיָה לְהַזְכִּיר סִכּוּם יָמָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ דָּבָר שֶׁמִּמֶּנּוּ הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת, שֶׁמִּצַּד זֶה קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְגוֹ׳. וְאָמַר וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד מַה שֶׁקָּדַם אֵלָיו מִידִיעַת חַיֵּי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, גַּם שֶׁהִרְגִּישׁ הַצַּדִּיק בְּשִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג בַּקְּלָלָה ״לֹא יִחְיֶה״, וְיָדַע בְּעָנְשׁוֹ כִּי הָאָבוֹת נְבִיאִים הָיוּ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבַשְׁתָּם, וְלָזֶה כְּשֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי אָבִיו וְהוֹצִיא מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ, חָשׁ לְבִיאַת יוֹמוֹ שֶׁקָּרֵב וַיִּקְרָא לִבְנוֹ וְגוֹ׳:

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לְמַה שֶׁהוֹדִיעַ אֱלֹהִים בִּבְחִינַת יוֹסֵף כִּי הוּא הַמַּשְׁבִּיר, וְהוּא שֶׁזָּן וְהֶחֱיָה עַם רַב, כְּמַאֲמָרוֹ (בראשית נ:כ) ״לְהַחֲיוֹת עַם רָב״, וּבְחִינָה זוֹ תִּשְׁלֹל הֱיוֹתָהּ בַּעֲלַת חוֹב לְזוּלָתָהּ בִּבְחִינַת הַהַשְׁפָּעָה לָהּ. וְלָמַדְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב זָן וּפִרְנֵס אֶת יוֹסֵף שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, דִּכְתִיב (בראשית לז:ב) ״בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה״ וְגוֹ׳, לָזֶה שִׁלֵּם הַבְּחִינָה הַלָּזוֹ וְהִשְׁפִּיעַ הוּא לְיַעֲקֹב בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל כַּמָּה מִדּוֹת מְרֻבּוֹת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא שֶׁרָמַז וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְזוּלַת זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים יָמָיו קֹדֶם לָכֵן, אֶלָּא לְשַׁלֵּם יוֹסֵף טוֹבַת חֶסֶד שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה טוֹבִי״ם הַשְּׁנַיִם מֵהָאֶחָד, כִּי כָל אֶחָד הֵטִיב מִסְפַּר טוֹ״ב שָׁנִים וְנָכוֹן לְשַׁלֵּם זֶה לָזֶה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר וישב קפב:) כִּי יוֹסֵף הוּא בִּבְחִינַת וָא״ו מִלּוּי וָא״ו כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי נִסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ.