רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃

וראשית אוני. הִיא טִפָּה רִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו (בראשית רבה):

אוני. כּוֹחִי, כְּמוֹ מָצָאתִי אוֹן לִי (הושע י"ב), מֵרֹב אוֹנִים, וּלְאֵין אוֹנִים (ישעיהו מ'):

יתר שאת. רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת יֶתֶר עַל אַחֶיךָ בִכְהֻנָּה, לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם:

ויתר עז. בְּמַלְכוּת, כְּמוֹ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ (שמואל א ב'), וּמִי גָּרַם לְךָ לְהַפְסִיד כָּל אֵלֶּה?

רְאוּבֵן בּוּכְרִי אַתְּ חֵילִי וְרֵישׁ תָּקְפִּי לָךְ הֲוָה חָזֵי לְמִסַּב תְּלָתָא חוּלָקִין בְּכֵירוּתָא כְּהֻנְתָּא וּמַלְכוּתָא

ראובן בכורי אתה כחי. בך נראה בתחלה כחי והבכור יקרא ראשית און, וכמוהו "ראשית אונים" (תהלים עט נא):

יתר שאת. ראוי היית ליתרון על הכל שתהיה נשא

ויתר עז כפול בטעם כדרך כל הנבואות, ופי' עָז תקיף:

רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה שִׁעוּר הַפָּסוּק הַזֶּה, רְאוּבֵן אַתָּה בְּכוֹרִי וְכֹחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵתִי וְיֶתֶר עֻזִּי. וְעִנְיָנוֹ, אַתָּה בְּכוֹר כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי בִּהְיוֹתִי בְּיִתְרוֹן שְׂאֵת וּמַעֲלָה, כִּלְשׁוֹן "הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם" (איוב יג יא), "מִשְּׂאֵתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים" (שם מא יז), רוֹמְמוּת וּגְדֻלָּה, וּבִהְיוֹתוֹ יִתְרוֹן עֹז לְמִלְחָמָה, כְּמוֹ "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" (שמואל א ב י), וֶעֱזוּז מִלְחָמָה (ישעיהו מב כה):

כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז - דיבור אחד הוא. דרך המקראות לכפול את דבריהם כחי, חילי, ממוני. וגם אוני ממוני הוא, כדכתיב: מצאתי און לי. וידיו תשבנה אונו כלומר: בכורי אתה ומתוך כך חילי וראשית ממוני.

יתר על אחיך היה לך לשאת. ויתר עז היה לך למלוך על אחיך, אבל פחיזה ובהלה היה לך כמים הנשפכין, לכן אל תותר לא הבכורה ולא המלכות.

יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר אַתָּה פַּחַז כַּמַּיִם, אַל תּוֹתַר עַל אַחֶיךָ בְּעִנְיַן יֶתֶר שְׂאֵת שֶׁהִיא מַעֲלַת שְׂאֵת וְקַבָּלַת חֵלֶק יֶתֶר בַּכְּהֻנָּה וּבַבְּכוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רֵאשִׁית אוֹנִי וְהָיָה רָאוּי לְךָ מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה, כְּאָמְרוֹ "כִּי הוּא רֵאשִׁית אוֹנוֹ וְכוּ'" (דברים כא:יז):

וְיֶתֶר עָז. גַּם כֵּן לֹא תּוֹתַר בְּמַעֲלַת הָעֹז שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא יוֹתֵר עַז וְתַקִּיף מִכָּל אַחֵר זוּלָתוֹ בְּמַלְכוּתוֹ, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין עֹז אֶלָּא מַלְכוּת, וְזֶה גַּם כֵּן יָאוֹת לַבְּכוֹר, כְּאָמְרוֹ "וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר" (דברי הימים ב כא:ג).

וראשית אוני ואע״‎פ שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה מיהו ע״‎י מעיכה מתעברת.

כחי וראשית אוני יתר שאת ראוי היית לשאת חלק יתר בכחי וראשית אוני כדין בכור.

אוני לשון ממון, כגון מצאתי און לי וידיו תשבנה אונו.

שאת כמו לשאת.

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה וְגוֹ׳. תַּרְגּוּמוֹ: חֲזֵי לָךְ לְמֵיסַב תְּלָתָא חוּלְקִין, בְּכֵרוּתָא, כְּהֻנְּתָא, וּמַלְכוּתָא. רָצָה לְפָרֵשׁ הַפָּסוּק ״רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה״, רָאוּי אַתָּה לִבְכוֹרָה לְפִי שֶׁ״כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי״ אַתָּה, וְרָאוּי אַתָּה לַכְּהֻנָּה דְּהַיְנוּ ״יֶתֶר שְׂאֵת״, כִּי הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וְרָאוּי אַתָּה לַמַּלְכוּת ״יֶתֶר עָז״. אָמְנָם ״פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר״, כִּי ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״ (משלי כט, ד), וְכָל שׁוֹפֵט צָרִיךְ לִהְיוֹת מָתוּן בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט, וְאַתָּה פָּחַזְתָּ כַּמַּיִם בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, וּפַחַז הַיְנוּ הַמְּהִירוּת. עַל כֵּן אֵין אַתָּה רָאוּי לְקַבֵּל יִתְרוֹן הַמְּלוּכָה. וְ״כִי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ״, עַל כֵּן אֵינְךָ רָאוּי לַכְּהֻנָּה, כִּי הַכְּהֻנָּה עִנְיָנָהּ לְהַשְׁרוֹת הַשְּׁכִינָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא ״מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ״ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה״ (שיר השירים ג, ז) וְעַל פָּסוּק ״בֵּין שָׁדַי יָלִין״ (שה״ש א יג), וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ז.) ״כַּד הֲוַאי רְחִימְתִין עֲזִיזָא אַפּוּתְיָא דְּסַפְסֵירָא הֲוֵינָא שְׁכִיבָן״ כוּ׳. וְאַתָּה גָּרַמְתָּ סִלּוּק הַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה בִּלְהָה, עַל כֵּן אֵינְךָ רָאוּי לַכְּהֻנָּה. וְנָקַט ״מִשְׁכְּבֵי״ לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי שְׁלֹשָׁה מִקְדָּשִׁים יִהְיוּ לֶעָתִיד חוּץ מִמִּשְׁכָּן.

אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. בְּאוֹתוֹ פַּעַם חִלַּלְתָּ גַּם יְצוּעִי, דְּהַיְנוּ מִטָּה שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא אוֹלִיד עוֹד בָּנִים מִמֶּנָּה, וְעָשִׂיתָ זֶה בַּעֲבוּר חֶמְדַּת הַמָּמוֹן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בַּיְרֻשָּׁה. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבָּ״ן, עַל כֵּן אֲנִי קוֹנֵס אוֹתְךָ בְּמָמוֹן לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְךָ מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לִקַּח פִּי שְׁנַיִם, וְתִהְיֶה לְיוֹסֵף בַּעַל עַיִן יָפָה שֶׁפִּרְנֵס אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים א ה, א) ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף״.

יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. הִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁכְּפִי מַשְׁמָעוּת הַפָּרָשָׁה לֹא בֵּרְכוֹ כְּלָל, וְהַכָּתוּב אָמַר ״אִישׁ כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם״ (בראשית מט, כח). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁבֵּרְכוֹ יַעֲקֹב מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ו) ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, וּפֵרַשׁ מַהֲרִי״א לְפִי שֶׁרְאוּבֵן הָיָה מֻכְרָח לֵילֵךְ בְּרֹאשׁ הֶחָלוּץ לַמִּלְחָמָה וְעַל הָרֹב הַמֵּתִים בַּמִּלְחָמָה הֵם הָרִאשׁוֹנִים, עַל כֵּן בֵּרְכוֹ ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת״. וְלִי נִרְאֶה שֶׁבֵּרְכוֹ בְּעִנְיַן הָעֹז וְהַגְּבוּרָה, שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר בָּאָרֶץ וְיִתֵּן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, כִּי הַהוֹלְכִים בְּרֹאשׁ הֶחָלוּץ צְרִיכִים לִהְיוֹת גִּבּוֹרִים, וְכָל גִּבּוֹר נִקְרָא ״אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים״ (מלכים ב כג, כ), לְאַפּוּקֵי הֶחָלוּשׁ הֶחָשׁוּב כְּמֵת. לְכָךְ נֶאֱמַר ״יְחִי רְאוּבֵן״. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, נִרְאֶה לְפָרֵשׁ כִּי נִצְחוֹן הָאוֹיְבִים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע תָּלוּי בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ בְּרִבּוּי עָם, אוֹ בַּאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. וְיַעַן כִּי רְאוּבֵן גָּרַם לְיַעֲקֹב סִלּוּק הַשְּׁכִינָה, וְקָרוֹב הַדָּבָר לִהְיוֹת עָנְשׁוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁבְּמִלְחֲמוֹתָיו תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ, וְיִצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמוֹת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. עַל כֵּן הֻצְרַךְ לִשְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֵלּוּ: שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשָׁיו גִּבּוֹרִים, וְעַל זֶה אָמַר ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת״, וְיִהְיוּ גַּם כֵּן רַבִּים עַד שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְמִסְפָּר, כִּי עַם מוּעָט נִקְרָאוּ ״מְתֵי מִסְפָּר״ (בראשית לד, ל) שֶׁמִּסְפָּרָם יָדוּעַ לָרַבִּים, אֲבָל עַם רַב צְרִיכִין לְסָפְרָם, וְעַל זֶה אָמַר ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, כִּי לְשׁוֹן ״וִיהִי מְתָיו״ מוֹרֶה שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים וּצְרִיכִים לְמִסְפָּר. וְכֵן יַעֲקֹב בֵּרְכוֹ בִּשְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֵלּוּ וְנָתַן לוֹ הַשְּׂאֵת וְהָעֹז: הַשְּׂאֵת הַיְינוּ הַמִּסְפָּר, וְזֶהוּ בְּעֶצֶם בִּרְכַּת ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, וְהָעֹז הַיְינוּ הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה הַנִּרְמָז בְּבִרְכַת ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת״.

וְיוֹתֵר מִתְיַשֵּׁב עִנְיַן הַמִּסְפָּר לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י שֶׁפֵּרַשׁ ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, שֶׁיִּהְיֶה נִמְנֶה עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים. וּמִדְּקָאָמַר ״מְתָיו״ מַשְׁמָע שֶׁמְּדַבֵּר בִּגְבָרִים הַרְבֵּה שֶׁיִּהְיוּ נִמְנִים עִם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נִמְנִים לְאֵיזוֹ צֹרֶךְ. וְאָמַר יַעֲקֹב: ״הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ הַשְּׂאֵת וְהָעֹז״, כִּי הַשְּׂאֵת עִנְיָנוֹ הַמִּסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ״ (שמות ל יב), ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ (במדבר א ב), וְכֵן בְּכָל מָקוֹם נִזְכָּר הַמִּסְפָּר בִּלְשׁוֹן שְׂאֵת. וְאָמַר יַעֲקֹב: אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין הָיִיתָ רָאוּי לְיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז - רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ יִתְרוֹן עַל כָּל הַשְּׁבָטִים פִּי שְׁנַיִם כִּפְלַיִם בְּעִנְיַן הַשְׂאֵת וְהָעֹז, כִּי רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ מִמְּךָ מְתֵי מִסְפָּר פִּי שְׁנַיִם עַל זוּלָתְךָ, וְכֵן יֶתֶר עֹז - הָיָה מִן הָרָאוּי לָתֵת לְךָ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, לִקַּח פִּי שְׁנַיִם בִּשְׂאֵת וָעֹז. אַךְ לְפִי שֶׁפָּחַזְתָּ כַּמַּיִם בַּחֵטְא שֶׁל בִּלְהָה, עַל כֵּן אַל תּוֹתַר לִהְיוֹת לְךָ יִתְרוֹן עַל אַחֶיךָ בִּשְׂאֵת וָעֹז. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם גּוּף הַשְּׂאֵת וְהָעֹז אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמַתָּנָה, כִּי מִן הַדִּין הָיָה שֶׁהַחֵטְא יִגְרֹם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ שׁוּם שְׂאֵת וָעֹז, אֲפִלּוּ שָׁוֶה לְאַחֶיךָ לֹא הָיָה לְךָ לִהְיוֹת. מִכָּל מָקוֹם הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ בִּרְכָתִי שָׁלוֹם שֶׁיִּהְיֶה לְךָ שְׂאֵת וָעֹז שָׁוֶה לְאַחֶיךָ, אַךְ אַל תּוֹתַר לִקַּח יֶתֶר עַל אַחֶיךָ מִצַּד שֶׁהֶעָוֹן גּוֹרֵם לְךָ. וְנוּכַל לְפָרֵשׁ עִנְיַן הַשְּׂאֵת הַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה נִמְנֶה בְּמִנְיַן שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ (בראשית לה כג), וְכֵן בַּפָּסוּק ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״ (במדבר כו יד), וְהַכֹּל מְבֹאָר עַל דֶּרֶךְ אֶחָד.

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר מַה חִדּוּשׁ מוֹדִיעַ יַעֲקֹב לִרְאוּבֵן כִּי הוּא הַבְּכוֹר. עוֹד אָמְרוֹ כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי מַה הוּא דַּעְתּוֹ בָּזֶה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה צח:ד) כִּי הוֹדִיעוֹ בָּזֶה כִּי הוּא טִפָּה רִאשׁוֹנָה, וַעֲדַיִן צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא כַּוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ לִרְאוּבֵן. עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״כֹּחִי״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״רֵאשִׁית אוֹנִי״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אָמְרוּ ״שְׂאֵת״ זֶה כְּהוּנָּה ״עָז״ זֶה מַלְכוּת וְכוּ׳, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר חֵלֶק פִּי שְׁנַיִם אַחַר שֶׁיָּרַד לְפָרֵט פְּרָטֵי הַמּוּשָּׂג לְבֵן בְּכוֹר. וְאוּנְקְלוֹס הוֹסִיף לְהַזְכִּירָהּ בְּתַרְגּוּמוֹ וְאָמַר תְּלָת חוּלָקִין וְכוּ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרוּשׁ עַל אֲשֶׁר פָּחַזְתָּ כַּמַּיִם, לָזֶה ״אַל תּוֹתַר״, לֹא יִהְיֶה לְךָ הַיְּתֵרוֹת וּמַה הוּא הַפַּחַז, ״כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי״ וְגוֹ׳. וַעֲדַיִן צְרִיכִין אָנוּ לְמוֹדָעִי לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ, אַחַר שֶׁהַפַּחֲזוּת הוּא כִּנּוּי לֶעָוֹן הָיָה לוֹ לְהַזְכִּיר הֶעָוֹן לְבַד, וּמַה לִּי עֲשָׂאוֹ בְּחִפָּזוֹן אוֹ שֶׁלֹּא בְּחִפָּזוֹן. עוֹד לָמָּה הִפְסִיק בָּעֹנֶשׁ בְּאֶמְצַע הוֹדָעַת הֶעָוֹן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַל תּוֹתַר פַּחַז כַּמַּיִם כִּי עָלִיתָ, אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: פַּחַז כַּמַּיִם כִּי עָלִיתָ וְגוֹ׳ אַל תּוֹתַר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ לְשׁוֹן רַבִּים. עוֹד מַה כַּוָּנַת אָמְרוֹ אָז חִלַּלְתָּ כִּי מַשְׁמַע שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי דְּבָרִים בִּזְמַנִּים מְחֻלָּקִים, וְלָזֶה אָמַר אָז וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כִּי לְצַד שֶׁהַחִלּוּל הָיָה בִּזְמַן נִפְרָד מִזְּמַן שֶׁעָלָה יְצוּעֵי אָבִיו לָזֶה אָמַר אָז חִלַּלְתָּ. וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא הַחִלּוּל שֶׁעָשָׂה זוּלַת עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי וְגוֹ׳, וְאִם הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עֲלִיָּתוֹ חִלֵּל וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר עָלִיתָ וְגוֹ׳, חִלַּלְתָּ וְגוֹ׳. וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁאָז בַּעֲלוֹתוֹ חִלֵּל יְצוּעִי וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אָז.

וְקוֹדֶם לָבֹא לְבֵאוּר הַכְּתוּבִים יֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר חֲקִירָה אַחַת, וְהִיא אֵיךְ עָשָׂה יַעֲקֹב הֵפֶךְ מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כא:טז) ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכוֹר״, וְהוּא בִּכֵּר יוֹסֵף בֶּן רָחֵל הָאֲהוּבָה אֶצְלוֹ עַל פְּנֵי רְאוּבֵן בֶּן לֵאָה הַשְּׂנוּאָה. וְקוֹדֶם צָרִיךְ לָתֵת לֵב אִם הָאָבוֹת הָיָה עֲלֵיהֶם חִיּוּב קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאַבְרָהָם לֹא מָל עַד שֶׁהָיָה זָקֵן וְכֵן כַּמָּה פְּרָטִים. וּמֵעַתָּה מַה מָקוֹם לְקֻשְׁיָא זוֹ שֶׁבִּכֵּר בֶּן הָאֲהוּבָה, תִּהְיֶה זוֹ כָּעָרְלָה שֶׁל אַבְרָהָם קוֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה וְכִנְשִׂיאַת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לְיַעֲקֹב. וְרָאִיתִי לָרַמְבַּ״ן (בראשית כו:ה) שֶׁנָּתַן טַעַם לְיַעֲקֹב שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כִּי לֹא הָיָה בָּאָרֶץ, עַד כָּאן, וְאֵין דְּבָרָיו חֲזָקִים בְּסָמוֹכוֹת, כִּי מִי גִּלָּה לוֹ סוֹד זֶה שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵר תּוֹרָה אֶלָּא בָּאָרֶץ, אַחַר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ בְּאוֹתָן פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא שְׁמָרוּם הָאָבוֹת.

וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי הָאָבוֹת קִבְּלוּ הַתּוֹרָה מִשֵּׁם שֶׁקִּבֵּל מִנֹּחַ שֶׁקִּבֵּל מֵחֲנוֹךְ שֶׁקִּבֵּל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר לְמָדָהּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, דִּכְתִיב: ״אָז רָאָהּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר לָאָדָם״ (איוב כח:כז), (זהר חלק א קצט:), וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ צִוָּהוּ לַעֲבֹד גַּן עֵדֶן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית ב:טו) ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״. אַךְ לֹא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁאִם יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם יֵהָרֵג, אֲבָל שְׁאָר הַתּוֹרָה קָרוֹב לְשָׂכָר אִם יַעֲשֶׂה וְרָחוֹק מִן הַהֶפְסֵד אִם לֹא יְקַיֵּם, וּכְדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ גַּם אַחַר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁאִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם יִטּוֹל שָׂכָר וְאִם לָאו אֵין לוֹ עֹנֶשׁ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן הָיָה מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בְּכָל הַתּוֹרָה חוּץ מִשֶּׁבַע מִצְווֹת.

וְהָאָבוֹת לְצַד חֲבִיבוּתָם בַּה׳ וְחֶשְׁקָם בְּאֹשֶׁר עֶלְיוֹן קִיְּמוּ הַכֹּל, כְּאָמְרוֹ (בראשית כו:ה) ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, וְאֶת בָּנָיו הֵקִים תַּחְתָּיו לְהַרְוִיחַ תּוֹעֶלֶת הַמִּצְווֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹאִים תּוֹעֶלֶת דְּבַר הַהַצְלָחָה לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר יַעֲקֹב כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בְּהַצְלָחָתוֹ בְּנִשּׂוּאֵי שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת, הֶעֱלִים עַיִן מֵרֶוַח הַנִּמְשָׁךְ מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה הַהִיא, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ עֹנֶשׁ אִם לֹא יְקַיְּמֶנָּה כָּל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה. וּמַה גַּם אִם נֹאמַר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים עַל פִּי הַדִּבּוּר, כִּי הָאָבוֹת נְבִיאִים הָיוּ וַה׳ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לְמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (פרק ט) כִּי נָבִיא שֶׁאָמַר לַעֲבֹר עַל אִסּוּר מֵאִסּוּרֵי הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה שׁוֹמְעִין לוֹ כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְגוֹ׳. גַּם יֵאָמֵן יַעֲקֹב שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה עַל פִּי נְבוּאָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לְפִי שָׁעָה, לֹא שֶׁיֵּעָקֵר אִסּוּר שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וּמַה גַּם בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם עֹנֶשׁ עַל הַדָּבָר אֶלָּא הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת אִם יְקַיְּמוּ כַּנִּזְכָּר. גַּם יְהוּדָה עַל יְדֵי מַלְאָךְ הוּרְשָׁה לָקַחַת תָּמָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) לְמַה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה מֵהַאֲצָלַת נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת.

וּלְפִי זֶה נֹאמַר, כִּי יַעֲקֹב נִרְאָה בְּעֵינָיו לְהַעֲנִישׁ רְאוּבֵן עַל אֲשֶׁר חִלֵּל יְצוּעוֹ וְנָטַל מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה, אוֹ שֶׁכֵּן נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ה:א): ״רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכוֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף״.

וַעֲדַיִן אֵין הַדָּבָר מַסְפִּיק, כִּי לָמָּה לֹא נִתְּנָה אֶלָּא לְיוֹסֵף וְלֹא לִיהוּדָה אוֹ לִשְׁאָר אַחִים הַגְּדוֹלִים. וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח דַּף קע״ו כָּתַב טַעַם הַדָּבָר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל לְגַבָּהּ דְּלֵאָה, כָּל הַהוּא לֵילְיָא רְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ הֲוָה בְּרָחֵל דְּחָשִׁיב דְּרָחֵל אִיהִי וְכוּ׳, אַהְדַּר עוֹבָדָא לְאַתְרֵיהּ וְכוּ׳, בְּכוֹרָתֵיהּ אַהְדְּרַת לְיוֹסֵף״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה טַעַם זֶה מַסְפִּיק לִנְטִילַת בְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן וְתַעֲמֹד בְּיוֹסֵף, כִּי הוּא כְּפִי הָאֱמֶת שֶׁעָלָה בְּמַחְשָׁבָה רִאשׁוֹנָה בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהֵטִיל זַרְעוֹ יַעֲקֹב חָשַׁב בְּאִמּוֹ.

אֶלָּא קָשֶׁה, לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו״ וְגוֹ׳, הֲלֹא אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיָה רְאוּבֵן מְחַלֵּל יְצוּעֵי אָבִיו, הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף נוֹגַעַת כַּנִּזְכָּר. וּלְיַשֵּׁב הָעִנְיָן, דָּבָר יָדוּעַ הִיא כִּי כָּל רוּחָנִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם מִתְחַלֵּק לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: אֶחָד קְדֻשָּׁה, וְאֶחָד חוֹל, וְאֶחָד חֵלֶק רַע, וְכָל אַחַת מֵהַשְּׁלֹשָׁה תּוֹצִיא עֲנָפֶיהָ וְהַתַּאֲוָה לִבְחִינָתָהּ. חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה יַפְרִיחַ עַנְפֵי הַטּוֹב וְהָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי וְתִתְאַוֶּה לַמֻּשְׂכָּלוֹת, חֵלֶק הַחוֹל יִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל הֶעָרֵב לַפֶּה וְהַנֶּחְמָד לָעַיִן וְיִבְנֶה בָּתֵּי אֲבָנִים וְעָפָר וִיכוֹנֵן מַלְבּוּשִׁים וַהֲכָנוֹת נִדְמִים, חֵלֶק הָרַע יִתְאַוֶּה לְכָל תִּעוּב וְיַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵא ה׳, וְיִבְחַר לִגְזֹל וּלְרַמּוֹת וּלְשַׁקֵּר וְלֶאֱכֹל חֵלֶק הַטָּמֵא נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וְכוּ׳, וְיֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ לְחַבֵּק בָּשָׂר טָמֵא נִדָּה גּוֹיָה אֵשֶׁת אִישׁ וְזָכָר הַמְּרֻחָקִים מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשְּׁלֹשָׁה אֵלֶּה יֶשְׁנוֹ כָּל הֹוֶה וְכָל נִמְצָא בֵּין מֵחֶלְקֵי הַטּוֹב וְהַטָּהֳרָה, בֵּין בְּחֶלְקֵי הַמְּמֻצָּע, וְהוּא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים חוֹל, בֵּין בְּחֶלְקֵי הָרַע וְהַטֻּמְאָה.

וְצִוָּה ה׳ לְעַם יִשְׂרָאֵל כִּי לְצַד שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, לְבַל יִטְעֲמוּ מֵחֵלֶק הָרַע לֹא בְּמַאֲכָל וְלֹא בְּמִשְׁתֶּה וְלֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַחְשָׁבָה וְלֹא בִּרְאִיָּה וְלֹא בִּשְׁמִיעָה וְלֹא בְּרֵיחַ. מַאֲכָל - לְבַל יֹאכַל בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים וּטְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכוּ׳, וְלֹא יִשְׁתֶּה יֵין נֶסֶךְ וְיֵין עָרְלָה וְכַדּוֹמֶה. דִּבּוּר - שֶׁלֹּא יְדַבֵּר שֶׁקֶר וּרְכִילוּת וְנִבְלוּת הַפֶּה וְלָשׁוֹן הָרַע וְכַדּוֹמֶה. מַחְשָׁבָה - לְבַל יַחְשׁוֹב בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בִּזְנוּת וְלֹא יִתְגָּאֶה בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יַחֲרוֹשׁ אָוֶן. רְאִיָּה - לְבַל יַבִּיט בְּיוֹפִי אִשָּׁה הָאֲסוּרָה, כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״ וְגוֹ׳ (זהר קדושים פג:) וְלֹא יַבִּיט בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים לִרְאוֹת. שְׁמִיעָה - שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דְּבָרִים הַמְשַׁקְּצִים וְלֹא קוֹל אִשָּׁה הָאֲסוּרָה וְכַדּוֹמֶה. רֵיחַ - שֶׁלֹּא יָרִיחַ רֵיחַ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. וּכְנֶגֶד כָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה יֵשׁ חֵלֶק הַחוֹל וְחֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה, וְגָזַר ה׳ שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה מִצְוָה לַעֲשׂוֹת כֵּן וְחֵלֶק הַחוֹל רְשׁוּת, וּבְעֵת אֲשֶׁר יִדְבַּק הָאָדָם בִּבְחִינָה אַחַת מֵהֶם, כְּמוֹ כֵן תִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בַּשּׁוֹרֶשׁ הַהוּא, אִם לְטוֹב אִם לְהֶפְכּוֹ.

וּמֵעַתָּה, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה נֶפֶשׁ אָדָם טְהוֹרָה זַכָּה וּבָרָה, בְּאֶמְצָעוּת אֲשֶׁר יַכְנִיס לִפְנִימִיּוּתוֹ מֵחֵלֶק הָרַע תִּהְיֶה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מְעֹרֶבֶת מִשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת טוֹב וָרַע, וְזֶה יְסוֹבֵב לַנֶּפֶשׁ הַהִיא טְעִימַת הַמַּר לְהִתְיַסֵּר אוֹ גּוּף וָנֶפֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ נֶפֶשׁ לְבַד לְאַחַר מוֹתוֹ, וְהוּא סוֹד הַכְּבִיסָה שֶׁאָמְרוּ בְּשִׁלְהֵי שַׁבָּת (קנב:) יִנָּתְנוּ לְכוֹבֵס. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כְּפִי בְּחִינַת הָרָעָה שֶׁנִּדְבְּקָה בַּנֶּפֶשׁ מֵהָרַע כְּמוֹ כֵן תִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִם נַפְשׁוֹ נֶחְלְאָה מִטֻּמְאַת הַנִּאוּף תִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ לִבְחִינָה זוֹ כְּפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי כָּל בְּחִינָה תִּתְאַוֶּה לְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְכִי יַרְבֶּה הָאָדָם לְהַלְעִיט נַפְשׁוֹ מֵחֶלְקֵי הָרַע תִּגְדַּל בָּהּ חֵשֶׁק הָרַע וְיִבָּדֵל וְיִתְרַחֵק מִבְּחִינַת הַטּוֹב. תִּקַּח כְּלָל זֶה בְּיָדְךָ כִּי אֵין לְךָ דְּבַר מַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם וְלֹא נִדְנוּד דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ יְסוֹד בָּרוּחָנִיּוּת, וְכָל דְּבַר אִסּוּר שֶׁהוֹדִיעַ ה׳ כִּי הוּא זֶה אָסוּר כָּל הַנִּדְבָּק בּוֹ הֲרֵי הוּא מוֹשֵׁךְ לְנַפְשׁוֹ חֵלֶק רַע, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר (שער ט׳) שֶׁחִבֵּר רַבֵּנוּ תָּם בְּהַבְחָנַת הַנֶּפֶשׁ לָדַעַת אָדָם נַפְשׁוֹ מַה טִיבָהּ. וְתִמְצָא שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ מְשִׂיחָתוֹ עֲשׂוֹת נִאוּף וְיֵשׁ נֶפֶשׁ אָדָם שֶׁמְּשִׂיחָתוֹ עַל הַדָּבָר, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם אִם הוּא דָּבֵק בְּנַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת הָרַע, אוֹתָהּ בְּחִינָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַפֵּךְ טִבְעָהּ הָרַע לִשְׂנֹא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוּכָּה נב:) אֵבָר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ.

גַּם יֵשׁ לְגַלּוֹת הַבְחָנָה אַחַת בָּזֶה, כִּי יֵשׁ אָדָם כִּי יִוָּלֵד יִהְיֶה טִבְעוֹ לָהוּט אַחַר עֲשׂוֹת רַע וְיַגְדֵּל עֲשׂוֹת רֶשַׁע, וְיֵשׁ אָדָם טִבְעוֹ בְּלֹא שׁוּם טֹרַח יֶחְדַּל מִבְּחִינַת הָרַע וּבְנָקֵל יַחְזֹר לְאָחוֹר אִם יַחְפֹּץ. דָּבָר זֶה יִמָּשֵׁךְ מֵהַהַרְכָּבָה בִּשְׁעַת זְרִיעָה, אִם נֶפֶשׁ אָדָם הַזּוֹרַעַת חוֹשֶׁבֶת בְּחֵשֶׁק הַמַּעֲשֶׂה לְצַד הַמַּעֲשֶׂה כִּי יֶעֱרַב לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יִתֵּן עֵינוֹ בְּכוֹס אַחֵר אוֹ יַחְשֹׁב בְּמַחְשָׁבוֹת שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הַטָּהוֹר. וְצֵא וּלְמַד מִבְּנֵי חִזְקִיָּה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (עין יעקב ברכות י:) שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵיהֶם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְצַד מַחְשֶׁבֶת הַמּוֹלִיד בָּעֲמָמִים, כִּי הַמַּחְשָׁבָה בְּאוֹתוֹ מַצָּב בּוֹנָה הַבִּנְיָן בַּנּוֹלָד. וְזֶה לְךָ עִקָּר גָּדוֹל כִּי הַמַּזְרִיעִים הֵם הַבּוֹנִים לְנֶפֶשׁ הַנּוֹלָד, וְאִם תִּזָּרַע בְּנִקָּיוֹן וְטֹהַר - קַדִּישׁ מִשְּׁמַיָּא נָחִית, וְאִם תִּוָּלֵד בּוֹ כָּל שֶׁהוּא מֵחֵלֶק הָרַע, דֶּרֶךְ שָׁם תִּכָּנֵס בְּחִינַת הָרַע וְתַעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ. זֶה הַכְּלָל: לֹא יִתְאַוֶּה לִבְחִינַת הָרַע אֶלָּא מִינוֹ, וְכָל שֶׁאֵין בּוֹ מִין רַע כָּל עִקָּר לֹא תִתְאַוֶּה לַדָּבָר. וְאִם לְקָחֲךָ אָדָם לוֹמַר וַהֲרֵי אָדָם מְשֻׁלָּל מֵחֵלֶק הָרַע הָיָה, וְאֵיךְ חָטָא וְעָבַר עַל דִּבְרֵי ה׳, אֱמוֹר לוֹ שׁוֹגֵג הָיָה, גַּם לֹא בְּחִינַת הָרַע גָּמוּר הָיָה עֵץ הַדַּעַת, וְהָרְאָיָה כִּי נָטוּעַ בְּגַן אֱלֹהִים מָקוֹם שֶׁאֵין רַע. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא) שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין עַד עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ הָיָה מְקַדֵּשׁ עַל גֶּפֶן לְמַאן דְּאָמַר (סנהדרין ע.) גֶּפֶן הָיָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה בְּחִינַת הָרַע אֶלָּא כִּדְבַר חוֹל בְּעֵרֶךְ קֹדֶשׁ, וְהוּא סוֹד.

וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ אַבְרָהָם יָלַד יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק עֵשָׂו. יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הֵם חֶלְקֵי הָרַע שֶׁזָּרַע בָּהֶם הָאָב תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה, וּכְשֶׁיָּצְתָה נֶפֶשׁ אַבְרָהָם יָצְאָה דְבוּקָה מִבְּחִינַת הָרַע, אֶלָּא שֶׁגָּבַר עָלָיו חֶסֶד אַבְרָהָם וְכָפָה בְּחִינַת הָרַע עַד שֶׁהִפְרִידָהּ וּמְסָרָהּ בְּיִשְׁמָעֵאל, וַעֲדַיִן הָיוּ נִיצוֹצֵי הָרַע דְּבֵקִים עַד שֶׁבָּא יִצְחָק וְהִפְרִידָם בִּרְתִיחַת הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סג:ח) כִּי יַעֲקֹב יָצָא נָקִי וּבַר וְכוּ׳.

וּמֵעַתָּה נַשְׁקִיף בְּמַעֲשֵׂה יַעֲקֹב, כִּי בְּעֵת הַזְרָעַת רְאוּבֵן הָיְתָה מַחְשַׁבְתּוֹ לֹא שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת הַטּוֹב, בִּפְרָט זֶה שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה בִּמְקוֹם הַמַּחְשָׁבָה, וּבְחִינָה זוֹ אֵינָהּ בְּמַדְרֵגַת הַטּוֹב. וּכְמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁחָשְׁבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ:) בְּדוֹמֶה לָזֶה בְּנֵי תְמוּרָה. וַהֲגַם כִּי יִשְׁתַּנֶּה מַעֲשֵׂה יַעֲקֹב לְצַד כִּי מַחְשַׁבְתּוֹ וִידִיעָתוֹ שְׁלֵמָה, פֵּרוּשׁ, כִּי הָיָה חוֹשֵׁב בְּרָחֵל, גַּם הָיָה בְּדַעְתּוֹ וּבִידִיעָתוֹ כִּי הִיא זֹאת רָחֵל, לֹא שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהִיא לֵאָה וְחָשַׁב בְּרָחֵל שֶׁלָּזֶה יִקָּרֵא בְּנֵי תְמוּרָה, אַף עַל פִּי כֵן הַדָּבָר הוּא כָּל שֶׁהוּא מִבְּחִינַת לֹא טָהוֹר. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁיָּצָא מִזֶּה, כִּי יָצָא רְאוּבֵן וּבִלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו, הֲרֵי שֶׁעָשָׂה פְּעֻלָּתוֹ מַעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי טָהוֹר מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן אֶחָד מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי נִסָּיוֹן שֶׁל יוֹסֵף. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ רַבָּנָן (שבת נה:) כָּל הָאוֹמֵר רְאוּבֵן חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, עִם כָּל זֶה הַכָּתוּב הֶעֱלָה עָלָיו הַחֵטְא, אוֹ לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ אוֹ לְצַד שֶׁרָאוּי לִקָּרֵא עָלָיו.

וּמַה שֶׁתִּמְצָא שֶׁיְּהוּדָה שָׁכַב עִם תָּמָר, שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: הָאַחַת כִּי לֹא יְדָעָהּ, וְגַם מַלְאָךְ אֲנָסוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) בְּפָסוּק ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״ (בראשית לח:כו) שֶׁיָּצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה ״מִמֶּנִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים״, מַה שֶׁאֵין כֵּן רְאוּבֵן דְּאַדְרַבָּה הַתּוֹרָה הֵעִידָה כִּי עָשָׂה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן.

וּמַה שֶׁרָאִיתִי לְהָרַב הַמֻּפְלָא הר״י רוֹזָאנִיס זצוק״ל (פרשת דרכים ד״א) שֶׁהֵלִיץ בַּעֲדוֹ כִּי בִּלְהָה הָיְתָה מְפֻתַּת אָבִיו, וְדִיֵּק תֵּיבַת ״פִּלֶגֶשׁ״ שֶׁאֵינָהּ בְּקִדּוּשִׁין וְכוּ׳ יע״ש, אֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי וַדַּאי שֶׁבְּקִדּוּשִׁין הָיוּ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם בִּמְקוֹמוֹ (בראשית ל:ג) וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּקוּנְטְרֵס הָרְאָיוֹת. וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית לה:כב) ״פִּלֶגֶשׁ״, אוּלַי שֶׁהִיא סְבָרַת רְאוּבֵן שֶׁבָּהּ שָׁגַג. אוֹ רָמַז הַכָּתוּב טַעַם בִּלְבּוּלֵי יְצוּעֵי אָבִיו שֶׁאָמַר: לֹא דַי זִלְזוּל אִמּוֹ בִּפְנֵי רָחֵל הַגְּבִירָה, אֶלָּא עוֹד תִּתְזַלְזֵל בִּפְנֵי הַפִּלֶגֶשׁ, וּלְעוֹלָם אֵשֶׁת יַעֲקֹב הָיְתָה וְהַכָּתוּב הֶעֱלָה עָלָיו שֶׁשָּׁכַב עִמָּהּ.

וּמֵעַתָּה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת כִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁאָמַר שֶׁטַּעַם הַבְּכוֹרָה הוּא כִּי הַמַּחְשָׁבָה בִּמְקוֹמָהּ עָמְדָה בְּיוֹסֵף, וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ה:א) ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו״ וְגוֹ׳, הוּא עִנְיָן אֶחָד, כִּי הַחִלּוּל יָצָא מֵאֶמְצָעוּת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּלֵאָה אֶלָּא בְּרָחֵל, וְאִם הָיְתָה מַחְשַׁבְתּוֹ בְּלֵאָה לֹא הָיָה רְאוּבֵן מְחַלֵּל יְצוּעֵי אָבִיו.

וּבָזֶה נָבוֹא לְבֵיאוּר הַכְּתוּבִים כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, כִּי יַעֲקֹב תְּחִלַּת דְּבָרוֹ הַטּוֹב כְּשֶׁרָצָה לְהָסִיר הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן עָמַד לְנֵס לְפָנָיו מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי תּוֹלְדוֹת הָרַע בַּבָּנִים הַתְחָלָתָהּ תִּהְיֶה מֵהַמּוֹלִיד, לָזֶה חָשׁ יַעֲקֹב שֶׁיֹּאמַר רְאוּבֵן בְּלִבּוֹ כִּי יַעֲקֹב הוּא הַסּוֹבֵב לַמַּעֲשֶׂה הַהוּא כְּפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ, כִּי הַמּוֹלִיד יוֹלִיד שָׁרָשִׁים בְּנֶפֶשׁ הַבֵּן אִם לְטוֹב אִם לְרַע, וּלְצַד שֶׁחֵטְא רְאוּבֵן הָיָה בִּבְחִינַת הַשְּׁכִיבָה בָּא לְהָסִיר חֲשָׁד מִמֶּנּוּ וְאָמַר רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה וְגוֹ׳, הִנֵּה יֵשׁ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה בִּבְחִינַת הַנִּאוּף שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת: א) שֶׁנּוֹאֲפִים וְיוֹלְדִים בָּנִים שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן. ב) מַזְרִיעִים בְּאִסּוּר וְאֵינוֹ מוֹלִיד בֵּן מֵאוֹתָהּ הַהַזְרָעָה, וְיֵשׁ בְּגֶדֶר זֶה כַּמָּה הַדְרָגוֹת אוֹ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְלֹא יָלַד מִמֶּנָּה מַמְזֵר, אוֹ שֶׁשִּׁחֵת בְּזָכָר, אוֹ שֶׁשִּׁחֵת אַרְצָה, אוֹ בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה בְּמִקְרֶה. ג) שֶׁמִּתְחַמֵּם הָאָדָם וְקַשְׁתּוֹ נִנְעָר בְּאֶמְצָעוּת מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת וְכַדּוֹמֶה. וְכָל שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם מַדְרֵגַת הַתִּעוּב הַשָּׂנאוּי בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּם בְּכוֹרִי וְכֹחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי. בְּכוֹרִי אַתָּה שֶׁלֹּא יָלַדְתִּי בֵּן קוֹדֶם לְךָ שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ כְּתוּבָּה וְקִדּוּשִׁין כִּי זֶה גַּם כֵּן מֵהַבִּלְתִּי נָכוֹן, כֹּחִי שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנִּי זֶרַע קוֹדֶם לְךָ, רֵאשִׁית אוֹנִי שֶׁלֹּא נִנְעֲרָה קַשְׁתִּי, הָא לָמַדְתָּ כִּי יַעֲקֹב מְשֻׁלָּל מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל נִאוּף בְּהֶחְלֵט.

גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי שֶׁנּוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצָא מִיַּעֲקֹב, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא בָּעַל עַל הַבְּתוּלִים, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיְתָה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא הוֹצִיא בְּתוּלִים בָּאֶצְבַּע כְּדֵי שֶׁלֹּא תִפָּסֵד הַטִּפָּה. הָא לָמַדְתָּ כִּי גַּם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא הִגְבִּיר תַּאֲוָה הַגּוּפִיִּת וּמַעֲשֵׂהוּ הָיָה לְתַכְלִית דְּבַר קְדֻשָּׁה, וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לַחְשׁוֹד בְּיַעֲקֹב מִמַּעֲשֵׂה רְאוּבֵן כִּי הוּא הַסּוֹבֵב, וְזוֹ הִיא תַּכְלִית כַּוָּנָתוֹ וְלֹא לְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן.

וְאָמְרוֹ יֶתֶר שְׂאֵת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי נְטִילַת פִּי שְׁנַיִם רָמַז הוּא בְּאָמְרוֹ בְּכוֹרִי אַתָּה, וּסְתָם בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. אֶלָּא הַגְּדֻלָּה וְהַכְּהֻנָּה הִיא מֵהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְלִפְעָמִים תִּתְהַפֵּךְ הַמַּעֲלָה לְמִי שֶׁרָאוּי לָהּ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה קָטָן לִפְנֵי בְּכוֹר. לָזֶה אָמַר וְיֵשׁ לְךָ יִתְרוֹן עוֹד לִטּוֹל הַכְּהֻנָּה וְהַמַּלְכוּת:

אוֹ יִרְצֶה כִּי לוֹ נָאֶה לִטּוֹל בְּיִתְרוֹן בְּחִינַת הַכְּהוּנָּה וּבְיִתְרוֹן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת יוֹתֵר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת, כִּי כָּל הַבְּכוֹרוֹת לֹא יִשְׁווּ לִבְחִינַת בְּכוֹרָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן מֵהַטְּעָמִים שֶׁאָמַר יַעֲקֹב.

וְעַד עַתָּה הֲרֵי הֶחְזִיק עַצְמוֹ בְּמוּשְׁלָל מִבְּחִינַת הָרַע וְהֶחְזִיק הַבְּכוֹרָה כִּי לוֹ לִרְאוּבֵן נָאֶה וְלוֹ יָאֶה, וְאַחַר כָּךְ בָּא לָתֵת טַעַם לִשְׁנֵי דְּבָרִים, בֵּין לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַגְּדֻלָּה שֶׁהוּסְרָה מִמֶּנּוּ בֵּין לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִבְחִינַת מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקֶּרַח, וְאָמַר כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַבְּכוֹרָה וּגְדֻלּוֹתֶיהָ אָמַר: