וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מַֽהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

הפסוק ממשיך: לאחר שהוליד את מהללאל חי קינן עוד שמונה מאות וארבעים שנה, והוליד בנים ובנות נוספים. זהו החלק השני של תיאור ימי קינן, לפי המבנה הקבוע של הפרק. אין כאן ביאור מיוחד מן המפרשים, ולכן ההבנה היא לפי הפשט. אזכור ה״בנים ובנות״ מלמד שוב שלקינן היו צאצאים רבים מלבד מהללאל, אך התורה מונה בשמו רק את הבן שדרכו נמשכת שרשרת הדורות. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו לארמית, בלי תוספת פירוש.