בְּרֵאשִׁית נ׳ · י״ד

וַיָּ֨שׇׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכׇל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קׇבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃

במילים פשוטות

לאחר שקבר את אביו, שב יוסף למצרים הוא ואחיו וכל העולים אתו לקבורה. רש״י מדייק בסדר ההליכה והחזרה: בדרך חזרה הקדים הכתוב את האחים למצרים שעלו אתו, ואילו בדרך העלייה הקדים את המצרים לאחים, וזאת מטעמי כבוד. בעל אור החיים מבאר שהביטוי ״כל העולים אתו״ בא ללמד שאיש לא נעדר מכל המחנה הכבד, מן הרכב ומן הפרשים, ונתן טעם לדבר: כולם הלכו לדבר מצווה של קבורת האב, ולכן זכו כולם לשוב בשלום. הפסוק מסמן את סיום מסע הקבורה ואת חזרתם המסודרת של המשתתפים אל מצרים, כל אחד למקומו.
מבוסס על רש״י, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הוא ואחיו וכל העלים אתו. בַּחֲזָרָתָן הִקְדִּים אֶחָיו לַמִּצְרִים הָעוֹלִים אִתּוֹ, וּבַהֲלִיכָתָן הִקְדִּים מִצְרַיִם לְאֶחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה וְגוֹ', וְאַחַר כָּךְ כָּל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו, אֶלָּא לְפִי שֶׁרָאוּ כָבוֹד שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי כְנַעַן שֶׁתָּלוּ כִתְרֵיהֶם בַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נָהֲגוּ בָהֶם כָּבוֹד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַב יוֹסֵף לְמִצְרַיִם הוּא וַאֲחוֹהִי וְכָל דִּסְלִיקוּ עִמֵּהּ לְמִקְבַּר יָת אָבוּהִי בָּתַר דִּקְבַר יָת אָבוּהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְכָל הָעוֹלִים וְגוֹ׳ אַחֲרֵי קָבְרוֹ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״כָּל הָעוֹלִים״ לוֹמַר שֶׁלֹּא נֶעְדַּר מֵהֶם אִישׁ מִכָּל הַמַּחֲנֶה הַכָּבֵד, גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים, וְנָתַן הַטַּעַם כִּי כֻּלָּם הָלְכוּ לִדְבַר מִצְוָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו, וְלֹא חָזַר אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁקָּבַר יוֹסֵף אֶת אָבִיו, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּשָׁב וְגוֹ׳ וְכָל הָעוֹלִים וְגוֹ׳ כֻּלָּם שָׁבוּ, וְהַטַּעַם ״אַחֲרֵי קָבְרוֹ״ שֶׁכֻּלָּם הָיְתָה הֲלִיכָתָם לִדְבַר מִצְוָה וּשְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִזּוֹקִים לֹא בַּהֲלִיכָתָם וְלֹא בַּחֲזָרָתָם (פסחים ח:).

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיָּשָׁב יוֹסֵף וְגוֹ׳ וְכָל הָעוֹלִים, וְתֵדַע בְּאֵיזֶה עוֹלִים אֲנִי מְרַבֶּה הַכֹּל שֶׁלֹּא נֶעְדַּר מֵהֶם אִישׁ - אוֹתָם שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת עֲלִיָּתָם לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו. וּבַמֶּה יִהְיוּ נִכָּרִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר: אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו - אֵלּוּ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ עַד אַחֲרֵי קָבְרוֹ וְגוֹ׳, מַחֲשַׁבְתָּם נִכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם כִּי לְשֵׁם מִצְוָה בָּאוּ, וְאוֹתָם לֹא מֵת עַד אֶחָד. אֲבָל הָעוֹלִים לְסִבָּה אַחֶרֶת אֵינָם בִּכְלַל הַדָּבָר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל