וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃

ויראו אחי יוסף כי מת אביהם. מַהוּ וַיִּרְאוּ? הִכִּירוּ בְּמִיתָתוֹ אֵצֶל יוֹסֵף, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְהָיָה מְקָרְבָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיו, וּמִשֶּׁמֵּת יַעֲקֹב לֹא קֵרְבָן (בראשית רבה):

לו ישטמנו. שֶׁמָּא יִשְׂטְמֵנוּ; לוּ מִתְחַלֵּק לְעִנְיָנִים הַרְבֵּה; יֵשׁ לוּ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה וּלְשׁוֹן הַלְוַאי, כְּגוֹן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ, לוּ שְׁמָעֵנִי, וְלוּ הוֹאַלְנוּ, לוּ מַתְנוּ, וְיֵשׁ לוּ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אִם וְאוּלַי, כְּגוֹן לוּ חָכְמוּ (דברים ל"ב), לוּ הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי (ישעיהו מ"ח), וְלוּ אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל כַּפַּי (שמואל ב י"ח); וְיֵשׁ לוּ מְשַׁמֵשׁ בִּלְשׁוֹן שֶׁמָּא, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ, וְאֵין לוֹ עוֹד דּוֹמֶה בַמִּקְרָא, וְהוּא לְשׁוֹן אוּלַי, כְּמוֹ אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי, לְשׁוֹן שֶׁמָּא הוּא; וְיֵשׁ אוּלַי לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּגוֹן אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי (שמואל ב ט"ז), אוּלַי ה' אוֹתִי (יהושע י"ד), הֲרֵי הוּא כְּמוֹ לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ, וְיֵשׁ אוּלַי לְשׁוֹן אִם, אוּלַי יֵשׁ נ' צַדִּיקִם:

וַחֲזוֹ אֲחֵי יוֹסֵף אֲרֵי מִית אֲבוּהוֹן וַאֲמָרוּ דִּלְמָא יִטַּר לָנָא דְבָבוּ יוֹסֵף וְאֲתָבָא יָתֵיב לָנָא יָת כָּל בִּישְׁתָא דִי גְמַלְנָא יָתֵהּ

לו ישטמנו. שמא יטור לנו איבה, כמו "וישטום עשו" (בראשית כז מא) ויש לו במקרא על דרכים רבים:

ויאמרו לו ישטמנו יוסף כששב מקבורת אביו עבר על בור שהשליכוהו אחיו וברך עליו שעשה לי נסים במקום הזה והם שמעו על כן יראו פן תתחדש עליו כל הרעה שעשו לו.

לוּ יִשְׂטְמֵנוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, דִּלְמָא, אֶלָּא שֶׁאֵין חָבֵר לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר הַכָּתוּב לָשׁוֹן זֶה שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ הָרָגִיל הוּא הֵפֶךְ הַכַּוָּנָה, וַהֲגַם שֶׁאֵין מָקוֹם לִטְעוֹת לְהָבִין בּוֹ זוּלַת ״דִּלְמָא״, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ לוֹמַר לָשׁוֹן צוֹדֵק ״פֶּן״ אוֹ ״אוּלַי״.

וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב דִּבְרֵי עַצְמוֹ קָאָמַר ״לוּ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֵם יָרְאוּ עַל דָּבָר שֶׁהַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה כֵן שֶׁיִּהְיֶה מֵשִׁיב לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה, וְהָיוּ מִצְטַעֲרִים הַשְּׁבָטִים כְּשִׁעוּר שֶׁנִּצְטַעֵר יוֹסֵף מִצִּדָּם. וּבָזֶה לֹא הָיוּ מִתְחַיְּבִים לְבַסּוֹף מֵהַגָּלֻיּוֹת וּמֵהַצָּרוֹת בְּעַד חֵטְא זֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:) גָּלוּת מִצְרַיִם וְגַם בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן, וְצֵא וּלְמַד מַה הָיָה לַעֲשָׂרָה עַמּוּדֵי עוֹלָם: