וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃

בהלוויה השתתפו כל בני ביתו של יוסף, אחיו וכל בית אביו, ורק את הטף הקטן ואת מקנה הצאן והבקר השאירו מאחור בארץ גושן. הכתוב מתאר במדויק מי עלה למסע הארוך לארץ כנען ומי נשאר במקום. פשט הדברים הוא שהמשפחה כולה יצאה לחלוק כבוד אחרון ליעקב, אך את הילדים הרכים ואת העדרים לא לקחו עמם למסע הרחוק, הן משום הקושי שבטלטול ילדים קטנים לדרך ארוכה, והן משום הצורך להשגיח על הרכוש. השארת הטף בארץ גושן אף רומזת שכוונתם היתה לשוב, ושלא באו להשתקע בארץ כנען אלא לקבור את אביהם ולחזור למצרים.