וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רׇחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃

וְדֵין דְּתַעְבֵּד יָתַהּ תְּלַת מְאָה אַמִּין אֻרְכָּא דְתֵבוֹתָא חַמְשִׁין אַמִּין פְּתָיַהּ וּתְלָתִין אַמִּין רוּמַהּ

וזה אשר תעשה. טעמו וזה השיעור אשר תעשה והנה קומתה עשירית ארכה שתהיה צפה על פני המים ולא יהפכנה הרוח:

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה. פֵּרַט לָנוּ הַכָּתוּב מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְקוֹמָתָהּ מֵחֲמַת שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאַחַת לְהוֹדִיעַ לָנוּ גֹּדֶל הַנֵּס שֶׁהֶחֱזִיק הַמּוּעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה, כִּי הָיוּ שָׁם בְּרִיּוֹת גְּדוֹלוֹת פִּילִים וּרְאֵמִים. הַשְּׁנִיָּה הִיא לְהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁעִקַּר הַתְּחָלַת מֵי הַמַּבּוּל הָיָה בַּעֲבוּר הַזְּנוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו:ב) ״וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם״ וְגוֹ׳, וּכְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח.) ״בְּרַבָּה קִלְקְלוּ וּבְרַבָּה נִדּוֹנוּ״, וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הַזְּנוּת חִלְּלוּ קְדֻשַּׁת שֵׁם שֶׁל יָ״הּ הַמְתַוֵּךְ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, וּבְהִתְחַלֵּק מֵהֶם יוּ״ד הֵ״א נִשְׁאָר אֵשׁ וְאֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לא:יב) ״כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל״. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:) ״בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ״, כִּי הֵם הִצִּיתוּ אֶת הָאֵשׁ בְּעַצְמָם. וְכֵן מָצִינוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ מִסְפַּר ט״ו בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז:כ) ״חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם״, וְכֵן תִּגְבֹּרֶת הַמַּיִם חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם (בראשית ז:כד), דְּהַיְנוּ ט״ו עֲשִׂירִיּוֹת. וְכֵן מִסְפַּר אֹרֶךְ וְרֹחַב וְקוֹמָה שֶׁל הַתֵּבָה מוֹרֶה גַּם כֵּן עַל מִסְפַּר ט״ו, כִּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה בָּאֹרֶךְ עַל רֹחַב חֲמִשִּׁים, נִמְצָא בְּכָל שֶׁטַח שֶׁל אַמָּה אַחַת ט״ו אֲלָפִים אַמָּה עַל אַמָּה. וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ, וְהָיוּ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים, הֲרֵי עֲשָׂרָה אַמּוֹת לְכָל מָדוֹר וּמָדוֹר, כִּי הָיוּ בָּהּ ״תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים״ (בראשית ו:טז) כֻּלָּם שָׁוִים, נִמְצָא ק״ן אֲלָפִים אַמָּה לְכָל מָדוֹר וּמָדוֹר. נִמְצָא ט״ו אֲלָפִים אַמָּה שֶׁבְּכָל שֶׁטַח אַמָּה כְּנֶגֶד ט״ו אַמָּה שֶׁגָּבְרוּ הַמַּיִם עַל הֶהָרִים, וְק״ן אֲלָפִים אֵלּוּ שֶׁבְּכָל מָדוֹר כְּנֶגֶד תִּגְבֹּרֶת הַמַּיִם ק״ן יוֹם, וְהוּא ט״ו עֲשִׂירִיּוֹת. וְכָל מִסְפַּר ט״ו אֵלּוּ מוֹרֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְתַּם דִּינָם עַל הַגָּזֵל, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר הַהַתְחָלָה הָיְתָה בַּעֲבוּר הַזְּנוּת וְחִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁל יָ״הּ הָעוֹלֶה ט״ו.

וְכֵן מָצִינוּ בְּחִזְקִיָּה, שֶׁנֶּעֱנַשׁ מִתְּחִלָּה עַל שֶׁלֹּא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה (ברכות י׳), וְאָמַר לוֹ הַנָּבִיא ״צַו לְבֵיתְךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה״ (ישעיהו ל״ח:א׳). וְדָרְשׁוּ רז״ל שָׁם: ״כִּי מֵת אַתָּה״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְלֹא תִחְיֶה״ לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁבַּעֲוֹן בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה יִהְיֶה נֶעֱנָשׁ בָּזֶה וּבַבָּא? אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כ״ו:ד׳) ״כִּי בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״, וּמִזֶּה לָמַד שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ״א וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּיוֹ״ד, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה גָּרַם לַשֵּׁם שֶׁל יָ״הּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִן אִישׁ וְאִשָּׁה, וַהֲוֵי כְּאִלּוּ הֶחֱרִיב כָּל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת אֲשֶׁר מְצִיאוּתָם תָּלוּי בַּשֵּׁם שֶׁל יָ״הּ, כִּי יִסְתַּלֵּק הַשֵּׁם מִכָּל הַנִּבְרָאִים וְיַעֲלֶה לוֹ הַשָּׁמַיְמָה. עַל כֵּן דִּינוֹ לִהְיוֹת נִטְרָד מִן שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וְכֵן דּוֹר הַמַּבּוּל, לְפִי שֶׁחִלְּלוּ שֵׁם שֶׁל יָ״הּ, הָיָה גַּם כֵּן דִּינָם חָרוּץ לִטָּרֵד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין ק״ז:) שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כוּ׳. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּהַפְכּוֹ (תהלים קי״ח:ט״ז) ״לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה״ - לֹא אָמוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אֶחְיֶה גַּם לָעוֹלָם הַבָּא, ״וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂה יָהּ״, כִּי ״בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״, כִּי שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת הֵם מַעֲשֵׂה יָ״הּ. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁחָזַר חִזְקִיָּה בִּתְשׁוּבָה וְקִבֵּל עָלָיו לַעֲסוֹק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְהֶחֱזִיר שֵׁם שֶׁל יָ״הּ לִמְקוֹמוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר לוֹ (יְשַׁעְיָהוּ ל״ח:ה׳) ״הִנְנִי יוֹסִיף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ - כְּנֶגֶד שֵׁם שֶׁל יָ״הּ. וְנֶאֱמַר ״הִנְנִי יוֹסִיף״ - מִלָּה זָרָה בְּדִקְדּוּק, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״הִנְנִי מוֹסִיף״, אֶלָּא לְפִי שֶׁ״הִנְנִי יוֹסִיף״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת י״ה, לְהוֹרוֹת שֶׁבִּזְכוּת שֵׁם שֶׁל יָ״הּ זָכָה לְהוֹסָפָה זוֹ.

וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק הֶחָלִיל (נג) כְּשֶׁכָּרָה דָּוִד הַשִּׁיתִין בִּקֵּשׁ הַתְּהוֹם לְהָצִיף עָלְמָא כוּ׳ עַד אָמַר דָּוִד ט״ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת וְאַסְּקֵיהּ. לְפִי שֶׁיָּדַע דָּוִד שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל נֶעֱנְשׁוּ בִּתְהוֹם רַבָּה בַּעֲוֹן הַזְּנוּת, כִּי מֵי הַתְּהוֹם מַיִם נִסְתָּרִים, וְהַזְּנוּת קְרָאוֹ שְׁלֹמֹה (משלי ה טו) ״מַיִם גְּנוּבִים״, דְּהַיְנוּ נִסְתָּרִים, הֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר (שם ט יז) ״שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ״ וְגוֹ׳. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהָיָה דָּוִד צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַתְּהוֹם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲלֵהוּ יָצִיף הָעוֹלָם כְּדֶרֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה לְדוֹר הַמַּבּוּל, עַל כֵּן אָמַר ט״ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְרַמֵּז שֶׁבִּזְכוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל גְּדוּרִין מֵעֲרָיוֹת וְשֵׁם יָ״הּ מְתַַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם, יִנָּצְלוּ מִתְּהוֹם רַבָּה. וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בְּאוֹתָן ט״ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת (תהלים קכח ג) ״אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה״ וְגוֹ׳, אָמַר ״אֶשְׁתְּךָ״ - הָאָלֶ״ף נְקוּדָה בְּסֶגוֹל לְהוֹרוֹת שֶׁמְּדַבֵּר בִּזְמַן שֶׁשְּׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין בָּאָדָם: אָב וָאֵם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּתָּף בַּדָּבָר, אִם כֵּן שֵׁם יָ״הּ מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם, לָכֵן נֶאֱמַר ״פֹּרִיָּה״ בְּתוֹסֶפֶת י״ה. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נא:) בֵּין עֶזְרַת אֲנָשִׁים לְעֶזְרַת נָשִׁים הָיוּ ט״ו מַעֲלוֹת. וְכָל זֶה מוֹרֶה שֶׁמִּסְפַּר ט״ו תָּמִיד מְתַוֵּךְ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, כִּי כָל זֶה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שֵׁם שֶׁל יָ״הּ. עַל כֵּן הָיוּ כָּל מִדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַתֵּיבָה תָּמִיד קְרוֹבִים לְמִסְפַּר ט״ו כָּאָמוּר.