וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכׇּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃

וְאַתְּ סַב לָךְ מִכָּל מֵיכַל דְּמִתְאֲכֵל וְתִכְנוֹשׁ לְוָתָךְ וִיהֵי לָךְ וּלְהוֹן לְמֵיכָל

וְאַתָּה. עַתָּה קַח מִכָּל מַאֲכָל, מַאֲכָלִים שׁוֹנִים לְמִינִים שׁוֹנִים.

מכל מאכל לפי שיהא שם מכל האוכלים צריך לאסוף מכל המאכלים, שיש שאינו אוכל ממאכל זה ואחר אוכלו.

קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל וְגוֹ׳. ״לְךָ״ מַשְׁמַע מִשֶּׁלְּךָ לֹא מִשֶּׁל אֲחֵרִים, כְּדֶרֶךְ ״מִשֶּׁלָּכֶם״ הַנֶּאֱמַר בְּאַרְבָּעָה מִינִים (ויקרא כג:מ), כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב נֹחַ, הֲרֵי הַיּוֹם אוֹ מָחָר יָמוּתוּ כֻּלָּם וּמָמוֹנָם כָּלֶה, סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁמֻּתָּר לִקַּח מִשֶּׁלָּהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר ״קַח לְךָ״ מִשֶּׁלְּךָ דַּוְקָא, לְהַגְדִּיל הַנֵּס, אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי הַטֶּבַע לֹא יַסְפִּיק כִּי אִם לְךָ לְבַד, שֶׁהֲרֵי וַדַּאי לֹא הָיָה לְנֹחַ מוֹתָרוֹת, מִכָּל מָקוֹם עַל צַד הַנֵּס יִשְׁלַח ה׳ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ (דברים כח:ח), וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה. וְכֵן ״עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת״ וְגוֹ׳, שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע תָּכִיל אוֹתְךָ לְבַד, וְעַל צַד הַנֵּס תַּחֲזִיק כָּל הַבַּעֲלֵי חַיִּים, כְּמוֹ פִּילִים וּרְאֵמִים.