בְּרֵאשִׁית ז׳ · ט״ו

וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ מִכׇּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכתוב מתאר שבעלי החיים באו אל נח אל התיבה, שניים שניים מכל בשר אשר בו רוח חיים. הרמב״ן מבאר שהכתוב מדגיש ״ויבאו אל נח אל התיבה״ כדי להודיע שהחיות לא נאספו אליו כלל קודם לכן, ולא באו עד עצם היום שבו ירד הגשם ונח נכנס לתיבה, כי ה׳ הוא שציווה ורוחו קיבצן ברגע אחד. כלומר, כינוס בעלי החיים לא היה מעשה טבעי של איסוף מבעוד מועד, אלא נס מיוחד שבו הביא ה׳ את כל המינים אל התיבה בבת אחת. אונקלוס מתרגם שהמינים נכנסו עם נח לתיבה שניים שניים.
מבוסס על רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעַלּוּ עִם נֹחַ לְתֵבוֹתָא תְּרֵין תְּרֵין מִכָּל בִּשְׂרָא דִּי בֵהּ רוּחָא דְּחַיֵּי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא נֶאֶסְפוּ אֵלָיו כְּלָל וְלֹא בָּאוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא שֶׁהָיָה הַגֶּשֶׁם וּבָא הוּא בַּתֵּבָה, כִּי הָאֵל הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן בְּרֶגַע אֶחָד:

מקור: ספריא · CC BY