וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃

ויעש נח. זֶה בִיאָתוֹ לַתֵּבָה:

וַעֲבַד נֹחַ כְּכֹל דִּי פַקְּדֵהּ יְיָ

ויעש נח, כאשר צוה ובא עם ביתו קרוב אל התיבה:

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל וְגוֹ׳. רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ: ״זוֹ בִּיאָתוֹ לַתֵּבָה״, עַד כָּאן. וְאִם לָזֶה נִתְכַּוֵּן, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב (בראשית ז:ז): ״וַיָּבֹא נֹחַ וְגוֹ׳ אֶל הַתֵּבָה״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (בראשית ז:יג): ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ״.

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁלָּקַח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וּמֵהָעוֹף הַטָּהוֹר שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וְהוּא אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳ בְּסָמוּךְ. גַּם דִּיֵּק לוֹמַר כְּכֹל לִרְמוֹז עַל תֵּיבַת כֹּל הָאָמוּר בְּמִצְוַת ה׳. וְעָרֵב אָמוּד לְפֵירוּשׁ זֶה שֶׁתִּמְצָא שֶׁבְּכָל הַנִּכְנָסִים לַתֵּיבָה לֹא הִזְכִּיר שִׁבְעָה שִׁבְעָה מִבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וְלֹא מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וּלְפִי הַנִּרְאֶה כִּי לֹא קִיֵּם מִצְוַת ה׳ שֶׁאָמַר לוֹ שִׁבְעָה שִׁבְעָה. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי עָשָׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ וְלָקַח שִׁבְעָה שִׁבְעָה וְכוּ׳: