בְּרֵאשִׁית ח׳ · י״ז

כׇּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכׇּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכׇל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) [הַיְצֵ֣א] אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃

במילים פשוטות

הקדוש ברוך הוא מצווה על נח להוציא עמו את כל בעלי החיים, העוף והבהמה והרמש, כדי שישרצו בארץ ויפרו וירבו. רש״י מעיר על הכתיב ״הוצא״ והקרי ״היצא״: לפי הקרי משמע שיאמר להם לצאת, ולפי הכתיב אם אינם רוצים לצאת יוציאם בעצמו. עוד מבאר רש״י ש״ושרצו בארץ״ ולא בתיבה מלמד שגם הבהמה והעוף נאסרו בתשמיש בזמן שהיו בתיבה. אבן עזרא מבאר ש״ושרצו״ פירושו יולידו. אונקלוס מתרגם באופן דומה שיתרבו בארץ. הפסוק מחזיר את בעלי החיים למחזור החיים הטבעי של פרייה ורבייה על פני הארץ לאחר המבול.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הוצא. הוֹצֵא כְּתִיב, הַיְצֵא קְרִי, הַיְצֵא - אֱמֹר לָהֶם שֶׁיֵּצְאוּ; הוֹצֵא - אִם אֵינָם רוֹצִים לָצֵאת הוֹצִיאֵם אַתָּה:

ושרצו בארץ. וְלֹא בַּתֵּבָה, מַגִּיד שֶׁאַף הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף נֶאֱסְרוּ בְתַשְׁמִישׁ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כָּל חַיְתָא דְּעִמָּךְ מִכָּל בִּשְׂרָא בְּעוֹפָא וּבִבְעִירָא וּבְכָל רִחֲשָׁא דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא אַפֵּיק עִמָּךְ וְיִתְיַלְּדוּן בְּאַרְעָא וְיִפְּשׁוּן וְיִסְגּוּן עַל אַרְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הַיְצֵא, כמו השלם וכן הַיְשַר לפני דרכך" (תהלים ה ט):

ושרצו. יולידו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הוצא אתך היצא קרי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל