בְּרֵאשִׁית ח׳ · י״ח

וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

נח יצא מן התיבה, ועמו בניו ואשתו ונשי בניו. חזקוני מציין שיש מפרשים שאף על פי שכבר הותרו בחיי האישות, בשעת היציאה מנה אותם הכתוב לפי הסדר שבו היו בתיבה, הגברים בנפרד והנשים בנפרד. אונקלוס מתרגם בפשטות ״ונפק נח ובנוהי ואתתה ונשי בנוהי עמה״. הפסוק מתאר את היציאה בפועל של משפחת נח מן התיבה, בהתאם לציווי שקיבל בפסוקים הקודמים. זהו רגע החזרה של המין האנושי אל הארץ לאחר המבול, כשמשפחתו של נח היא הגרעין שממנו יתחדש יישוב העולם. סדר המנייה שומר על אותה הבחנה שהתקיימה בכניסה ובשהות בתיבה.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְפַק נֹחַ וּבְנוֹהִי וְאִתְּתֵהּ וּנְשֵׁי בְנוֹהִי עִמֵּהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויצא נח ובניו י״‎מ אע״‎פ שהותרו בתשמיש כשיצאו מונה אותם על הסדר שהיו שם. תנו רבנן שלשה שימשו בתיבה: כלב ועורב וחם, וכולם לקו: כלב נקשר, עורב רק, חם לקה בעורו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל