וְהָיָ֕ה בְּעַֽנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃

בענני ענן. כְּשֶׁתַּעֲלֶה בְמַחֲשָׁבָה לְפָנַי לְהָבִיא חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן לָעוֹלָם:

וִיהִי בַּעֲנָנוּתִי עֲנָנָא עַל אַרְעָא וְתִתְחֲזֵי קַשְׁתָּא בַּעֲנָנָא

בענני ענן. קל הנון הראשון והיה ראוי להדגש בעבור שהוא מהבנין הכבד כמו בדברי אתך,

ונראתה הקשת אלו היינו מאמינים בדברי חכמי יון שמלהט השמש תולד הקשת יש לומר כי השם חזק אור השמש אחד המבול והיא דרך נכונה למבין,

בְּעַנְנִי עָנָן. כִּי לֹא תֵרָאֶה הַקֶּשֶׁת בְּזוּלַת עָנָן עָכוּר עָב אַחֲרֵי הַזַּךְ וְהַלַּח.

ונראתה הקשת בלא חצים ויתר להראות דרך שלום.

וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. בְּעִנְיַן הַקֶּשֶׁת רַבּוּ הַדֵּעוֹת וְנִסְתַּפְּקוּ בּוֹ מְפָרְשִׁים שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים, כִּי לְפוּם רִיהֲטָא מַשְׁמַע שֶׁהַקֶּשֶׁת נִתְחַדֵּשׁ עַתָּה וּמוֹרֶה עַל הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה אַחַר כָּרַת ה׳ עִם כָּל חָי, וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁהַקֶּשֶׁת דָּבָר טִבְעִי נוֹלָד מִן הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁתַּכֶּה בָּאֲוִיר הַלַּח. וּמַהֲרִי״א פֵּרֵשׁ שֶׁגַּם קֹדֶם זֶה הָיָה הַקֶּשֶׁת יוֹצֵא מִן נִיצוֹצֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אַךְ שֶׁלֹּא הָיָה נִרְאֶה לַבְּרִיּוֹת כְּלָל, לֹא בָּעֲנָנִים וְלֹא בָּאֲוִיר, כִּי מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיוּ הָאֵדִים עוֹלִים מִן הָאָרֶץ שְׁמֵנִים וְגַסִּים מְאֹד לְחוֹזֶק הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב ו) ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה״, שֶׁאֲפִלּוּ אֵד אֶחָד לְבַד הָעוֹלֶה מִן הָאָרֶץ הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל הָאֲדָמָה. וּלְגֹדֶל רִבּוּי הַמַּיִם הָהֵם שֶׁבָּאֲוִיר, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין נִיצוֹצֵי הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲבוֹר בָּהּ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה מִתְרַשֵּׁם הַקֶּשֶׁת לֹא בָּעֲנָנִים וְלֹא בָּאֲוִיר. וְזֶה הָיָה סִבַּת הַמַּבּוּל, רְצוֹנִי לוֹמַר רִבּוּי הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹךְ הָאֵדִים. וּבְרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַחַר הַמַּבּוּל הִמְעִיט אֶת הָאֵדִים וְזִכֵּךְ אֶת הָאֲוִיר, עַד שֶׁהָיוּ נִיצוֹצֵי הַשֶּׁמֶשׁ יְכוֹלִין לַעֲבוֹר אֶת הָאֲוִיר, וְאָז נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן לַבְּרִיּוֹת, וְזֶה לָהֶם לְאוֹת עַל מִיעוּט הַמַּיִם בָּאֲוִיר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יָבֹא עַל יָדָם עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם״, פֵּרוּשׁ כְּמוֹ ״וְהִרְאִיתִיהָ״, כְּמוֹ ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה״, פֵּרֵשׁ הָרַמְבָּ״ם כְּמוֹ ״עַתָּה הוֹדַעְתִּי״. וּלְדֵעָה זוֹ נָטָה גַּם הָרַמְבָּ״ן, זוּלַת שֶׁכָּתַב שֶׁמִּתְּחִלָּה נִרְאֶה הַקֶּשֶׁת בָּאֲוִיר וְלֹא בֶּעָנָן, וְאַחַר הַמַּבּוּל נִרְאֶה גַּם בֶּעָנָן. וְקָשֶׁה עַל פֵּרוּשָׁם מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות סה. בבלי כתובות עז:) שֶׁבִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא נִרְאָה הַקֶּשֶׁת, וְאִם כֵּן חָזַר הָאֲוִיר לְקַדְמוּתוֹ, וְאַחַר מוֹתָם חָזַר לִהְיוֹת זַךְ וְדַק כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים זָרִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל לְקַבְּלָם, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הָאֲוִיר בְּכַמָּה זְמַנִּים.

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בְּהֶתֵּר סָפֵק זֶה, לְפִי שֶׁאָמְרוּ שֶׁבִּימֵי הַחֲסִידִים הָאֵלּוּ לֹא נִרְאָה הַקֶּשֶׁת, וְלֹא אָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיָה קֶשֶׁת כְּלָל, אֶלָּא וַדַּאי הָיָה קֶשֶׁת וְלֹא נִרְאָה, לְפִי שֶׁהַבְּרִיּוֹת לֹא הָיוּ חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְלֹא הִשְׁתַּדְּלוּ לִרְאוֹתוֹ, עַל כֵּן לֹא נִרְאָה. כִּי כָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהָיוּ יְרֵאִים מִן הַפֻּרְעָנִיּוֹת מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ, כִּי סָר צִלָּם וְלֹא הָיוּ בַּדּוֹר צַדִּיקִים שֶׁיָּגֵנּוּ עֲלֵיהֶם, בְּאוֹתָן דּוֹרוֹת תָּלוּ עֵינֵיהֶם בְּאוֹת הַקֶּשֶׁת וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִין אַחֲרָיו, אִם לֹא נִשְׁתַּנּוּ הָאֵדִים בְּחֶטְאָם לַחֲזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ קֹדֶם הַמַּבּוּל, וְתָמִיד הָיוּ עֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת אֶל אוֹת זֶה לִבְטֹחַ עַל הָאוֹת שֶׁלֹּא יָבִיא פֻּרְעָנוּת לָעוֹלָם. אֲבָל הַחֲסִידִים הַלָּלוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁהָיוּ מְגִנִּים עַל בְּנֵי דוֹרָם עַד שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת הָיוּ סְמוּכִים עַל כֹּחָם שֶׁל זְקֵנִים אֵלּוּ, שֶׁזְּכוּתָם יַעֲמוֹד לָהֶם לְהָגֵן בַּעֲדָם, עַל כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל אַחַר הַקֶּשֶׁת, כִּי הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה עֲלֵיהֶם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה׳ לְכָל בָּשָׂר אַחַר הַמַּבּוּל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב לְהָבִיא חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן לָעוֹלָם כוּ׳. מַה רָאָה רַשִׁ״י עַל כָּכָה לְפָרֵשׁ ״בְּעַנְנִי עָנָן״ עַל חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן, שֶׁמָּא הוּא עָנָן שֶׁל מָטָר כִּפְשׁוּטוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁקָּשֶׁה לְרַשִׁ״י, שֶׁאִם פֵּרוּשׁוֹ עָנָן שֶׁל מָטָר, מַשְׁמַע בְּכָל עָנָן שֶׁל מָטָר יִהְיֶה הַקֶּשֶׁת נִרְאֶה, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּדוֹרָן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקֶּשֶׁת נִרְאֶה. אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: בִּזְמַן שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב לְהָבִיא חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן לָעוֹלָם, וְזֶה דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁאֵין צַדִּיקִים מְצוּיִין בָּעוֹלָם, אָז ״וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן״, שֶׁהַבְּרִיּוֹת יִסְתַּכְּלוּ בַּקֶּשֶׁת וְיִתְלוּ עֵינֵיהֶם אֶל אוֹת זֶה, כִּי בוֹ הֵמָּה בְּטוּחִים שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם״ (בראשית ט:טז): אֲנִי נוֹתֵן עֵינַי בְּאוֹת בְּרִית אֲשֶׁר נָתַתִּי לְכָל בָּשָׂר, שֶׁלֹּא לְהָבִיא מַבּוּל אַף בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חַיָּב הָרְאוּיִים לְהָבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין אֲנִי חוֹשֵׁב לְהָבִיא חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁצַּדִּיקִים מְצוּיִים בַּדּוֹר, אָז לֹא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, כִּי לֹא יִסְתַּכְּלוּ הַבְּרִיּוֹת אַחֲרָיו. גַּם אָנֹכִי רוֹאֶה מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים וּמוֹנֵעַ אֶת מִדַּת הַדִּין מִלְּהָבִיא חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן, וְאֵין אֲנִי צָרִיךְ לִתֵּן עֵינַי בְּאוֹת בְּרִית הַקֶּשֶׁת. וְאוּלַי שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טז.): ״כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת אֵינוֹ חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ״, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר רַבִּים הֵמָּה עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאֵינָם חָסִים עַל כְּבוֹד קוֹנָם וּמִסְתַּכְּלִים בַּקֶּשֶׁת, חוּץ בִּימֵי הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ שֶׁהָיוּ זוֹכִין וּמְזַכִּין אֶת בְּנֵי דּוֹרָם וּמְנָעוּם מִלְּהִסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. עַל כֵּן לֹא נִרְאָה הַקֶּשֶׁת בִּימֵיהֶם, כִּי לֹא הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד קוֹנָם, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה קֶשֶׁת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי הַטֶּבַע לֹא יִשְׁתַּנֶּה. וְגַם פֵּרוּשׁ זֶה נָכוֹן. וְעִנְיַן זִכּוּךְ הָאֵדִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי הוּא קְצָת רְאָיָה לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁעַל יְדֵי הַמַּבּוּל נִתְרַכֵּךְ קִשּׁוּי וְחוֹזֶק הָאָרֶץ, וְזֶה סִבָּה לְרִפְיוֹן הָאֵדִים וּמִעוּטָן.