בְּרֵאשִׁית ט׳ · י״ח

וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃

במילים פשוטות

הכתוב חוזר ומונה את שלושת בני נח שיצאו מן התיבה: שם, חם ויפת, ומוסיף פרט חשוב, שחם הוא אבי כנען. רש״י מסביר מדוע נזכר הדבר כאן: מכיוון שהפרשה הבאה עוסקת בשכרותו של נח ובמעשה חם, ובעקבותיו נתקלל כנען, ועדיין לא נכתבו תולדות חם, לכן צריך הכתוב לומר כבר עתה שחם הוא אבי כנען. אבן עזרא מוסיף שהזכרת כנען דווקא באה כדי ללמד שהכנענים מקוללים, ולכן נמנעו האבות מלשאת נשים מבנות כנען. חזקוני מוסיף שחם נזכר משום שהורתו הייתה בתיבה ולידתו לאחר היציאה ממנה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וחם הוא אבי כנען. לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן? לְפִי שֶׁהַפָּרָשָׁה עֲסוּקָה וּבָאָה בְּשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל נֹחַ שֶׁקִּלְקֵל בָּה חָם וְעַל יָדוֹ נִתְקַלֵּל כְּנַעַן, וַעֲדַיִן לֹא כָתַב תּוֹלְדוֹת חָם, וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁכְּנַעַן בְּנוֹ - לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲווֹ בְנֵי נֹחַ דִּי נְפָקוּ מִן תֵּבוֹתָא שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבוּהִי דִכְנָעַן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וחם הוא אבי כנען., ללמד ששניהם רעים וכמעשה אבות יעשו בנים והזכיר כנען ולא כוש בעבור שיקלל כנען ונכתבה זאת הפרשה להודיע כי הכנענים מקוללים, וכן בנותיהם מימות נח וכן אמר אברהם "לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני" (בראשית כד ג) וכן רבקה "מבנות הת כאלה" (בראשית כז מו) ושמא ישאל שואל מה חטאו בני חת, למה לא פקח עיניו, כי החת והאמורי והאחרים כלם בני כנען הם, על כן יאמר הכתוב "אל ארץ כנען" (יהושע כב לב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ט':י"ח) לְפִי שֶׁהַפָּרָשָׁה עֲסוּקָה וּבָאָה בְּשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל נֹחַ שֶׁקִּלְקֵל בָּה חָם וְעַל יָדוֹ נִתְקַלֵּל כְּנַעַן, וַעֲדַיִן לֹא כָּתַב תּוֹלְדוֹת חָם, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁחָם הוּא אֲבִי כְּנַעַן. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ט':כ"ד) כִּי חָם רָאָה וְהִגִּיד לְאֶחָיו, וּכְנַעַן עָשָׂה לוֹ רָעָה לֹא גִּלָּה אוֹתָהּ הַכָּתוּב. וְזֶה טַעַם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ "בְּנוֹ הַקָּטָן", כִּי כְּנַעַן הוּא הַקָּטָן לְחָם, כַּאֲשֶׁר יִמְנֶה אוֹתָם "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן". וְהִנֵּה עָזַב רַבִּי אַבְרָהָם דַּרְכּוֹ בִּפְשׁוּטֵי הַמִּקְרָא וְהֵחֵל לְהִנָּבֵא שְׁקָרִים. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי חָם הוּא הַקָּטָן לְנֹחַ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּרֹאשׁ הַסֵּדֶר (רמב"ן על בראשית ו':י'), וּכְנַעַן הוּא הַבֵּן הַגָּדוֹל לְחָם, וַאֲשֶׁר אָמַר "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן", אַחֲרֵי נִמְכַּר לְעֶבֶד עֲבָדִים נָתַן לְכָל אֶחָיו מַעֲלָה עָלָיו. וְכַאֲשֶׁר אֵרַע הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לְנֹחַ לֹא הָיָה לְחָם זֶרַע זוּלָתִי כְּנַעַן, וְזֶהוּ טַעַם "וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן" (בראשית ט':כ"ב) כִּי אֵין לוֹ בֵּן אַחֵר, וְכַאֲשֶׁר חָטָא לְאָבִיו קִלֵּל זַרְעוֹ. וְאִם אָמַר "אָרוּר חָם עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה" לֹא יַזִּיק רַק לְגוּפוֹ, כִּי הַזֶּרַע שֶׁכְּבָר נוֹלַד אֵינֶנּוּ בִּכְלָלוֹ, וְאוּלַי לֹא יוֹלִיד וְלֹא לָקַח מִמֶּנּוּ נִקְמָתוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו, עַל כֵּן קִלֵּל הַבֵּן שֶׁהָיָה לוֹ, וְאִם יוֹלִיד מֵאָה דַּי שֶׁיְּקֻלַּל בְּנוֹ הַבְּכוֹר וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ. וְהִנֵּה הַחֵטְא, שֶׁרָאָה חָם עֶרְוַת אָבִיו וְלֹא נָהַג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹ לְכַסּוֹת עֶרְוָתוֹ וּלְכַסּוֹת קְלוֹנוֹ, שֶׁלֹּא יַגִּידֶנּוּ גַּם לְאֶחָיו, וְהוּא הִגִּיד הַדָּבָר לִשְׁנֵי אֶחָיו בִּפְנֵי רַבִּים לְהַלְעִיג עָלָיו, וְזֶה טַעַם "בַּחוּץ", וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס "בְּשׁוּקָא". וְטַעַם "וַיֵּדַע אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ" שֶׁגִּלָּה חֶרְפָּתוֹ לָרַבִּים וְהָיָה בּוֹשׁ בַּדָּבָר. וְרַבּוֹתֵינוּ הוֹסִיפוּ עָלָיו חֵטְא (עיין סנהדרין ע):

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן. דּוֹמֶה בִּדְרָכָיו לִכְנַעַן הַמְפֻרְסָם לְרֹעַ, בְּאֹפֶן שֶׁהָיָה אָב לִכְנַעַן בֶּאֱמֶת גַּם בַּהֲדָמוֹת, כְּעִנְיַן "אָבִיךְ הָאֱמוֹרִי" (יחזקאל טז:ג).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וחם הוא אבי כנען הזכירו לפי שהורתו בתיבה ונולד ביציאתו מן התיבה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל