הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ. אוֹנֵס מָמוֹן שֶׁהוּא רַע לוֹ וּלְבֵיתוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת.
לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ. כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר דָּנִיֵּאל (דניאל ד:כז) ״הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דַּאֲנָא בְּנֵיתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בְּתְקוֹף חִסְנִי וְגוֹמֵר״. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּצָא דָּבָר זֶה מִפִּיו, נִטְרַד מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) ״עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא״ בְּעִנְיָן זֶה.
וַי דְאָנֵיס מָמוֹן דִרְשַׁע לְבֵיתֵיהּ לְשַׁוָאָה בִּמְרוֹמָא מְדוֹרֵיהּ לְאִשְׁתֵּיזָבָא מִיַד בִּישׁ:
הוי בוצע. אוי על הבוצע ועושק בצע שהוא רע לביתו כי בעבור הבצע יוכרת ביתו וזרעו:
לשום במרום קנו. ר״ל אשר העושק היה לבנות מבצרים להיות לו למשגב כאלו שם מדורו בשמי מרום להנצל שם מכף האויב הבא להרע לו:
בצע. ענין גזל וכן בעון בצעו (ישעי׳ נז):
במרום. בשמים הרמים:
קנו. מדורו וכן בין כוכבים שים קנך (עובדיה א׳:ד׳):
הוי בוצע בצע, ר"ל וא"כ הלא הבצע שבצע הוא רע לביתו, שעי"כ יחרב ביתו וממלכתו, ומפרש שע"י שרוצה לשום במרום קנו, לבצר את מלכות בבל ולהגדילה על כל ממלכות הארץ, וע"י שרוצה להנצל מכף רע שלא ישלוט אדם בו לקחת מלכותו מידו: