דְּבָרִים י׳ · כ׳

אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃

במילים פשוטות

את ה׳ אלהיך תירא, אתו תעבד, ובו תדבק, ובשמו תשבע. רש״י מבאר ש״את ה׳ אלהיך תירא״ ותעבוד לו ותדבק בו, ולאחר שיהיו בך כל המידות הללו, אז ״בשמו תשבע״. אבן עזרא מבאר ש״תירא״ שלא תעבור על מצות לא תעשה, ״תעבוד״ במצות עשה, ״ובו תדבק״ בלב, ״ובשמו תשבע״ בפה. הפסוק מצווה על יראת ה׳, עבודתו, דבקות בו והשבעה בשמו. יש כאן ארבעה יסודות של עבודת ה׳: יראה, עבודה, דבקות ונאמנות בשבועה. השבועה בשם ה׳ מותנית בקיום היראה, העבודה והדבקות. הפסוק מדגיש את מרכזיות עבודת ה׳ הבלעדית ואת הדבקות בו. יש כאן חיבור בין המצוות שבין אדם לחברו, כאהבת הגר שהוזכרה קודם, לבין המצוות שבין אדם למקום, כיראה ודבקות. הפסוק מלמד שעבודת ה׳ השלמה כוללת הן את היחס לזולת הן את הקשר הישיר עם ה׳, מתוך יראה, אהבה ודבקות מלאה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

את ה' אלהיך תירא. וְתַעֲבֹד לוֹ וְתִדְבַּק בּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁיִּהְיוּ בְךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יָת יְיָ אֱלָהָךְ תִּדְחַל וְקָדָמוֹהִי תִפְלָח וּלְדַחַלְתֵּהּ תִּקְרַב וּבִשְׁמֵהּ תְּקַיַם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

את ה' אלהיך תירא. שלא תעברון על מצות לא תעשה:

ואותו תעבוד. במצות עשה:

ובו תדבק. בלב:

ובשמו תשבע. בפה כאשר הוא מפורש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את ה׳‎ אלקיך תירא שלא לעבור על מצות לא תעשה.

אתו תעבד במצות עשה.

ובו תדבק בלב. ד״‎א לפי שכתב למעלה בסמוך קצת דרכיו של הקב״‎ה לכך כתב כאן ובו תדבק כלומר תדבק בדרכיו ועשה כמוהו. אבל בפרשת ואתחנן לא כתב שם כלל מדרכיו של הקב״‎ה לפיכך לא כתב שם אלא אותו תעבוד ובשמו תשבע.

ובשמו תשבע בפה. וא״‎ת הרי כתיב לא תשא את שם וגו׳‎ אלא כשיצרך מתגבר עליך לעבור עבירה אז אתה מותר לישבע בשמו שלא תעבור העבירה כמו שעשה בועז.

מקור: ספריא · נחלת הכלל