וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. הפסוק מצווה על מצוות מזוזה: כתיבת דברי התורה על מזוזות הבית והשערים. אונקלוס מתרגם ״ותכתבנון על מזוזין ותקבענון בספי ביתך ובתרעיך״. הפסוק משלים את המצוות המעשיות של הפרשה: לאחר התפילין וההוראה לבנים, גם המזוזה משמשת אות וזיכרון לקשר עם ה׳. כתיבת דברי התורה על פתחי הבית מזכירה לאדם את ה׳ ואת מצוותיו בכל בואו וצאתו. הפסוק מדגיש את הרעיון של הפנמת התורה בכל תחומי החיים: בלב, בגוף, בחינוך הבנים ובבית. יש כאן המשך לקריאה לשמור את דברי התורה ולזכור אותם תמיד, כדרך למנוע את שכחת ה׳ ואת הסכנה של עבודה זרה. המזוזה מקדשת את הבית ומזכירה את נוכחות ה׳, ומחזקת את הקשר המתמיד של העם עם אלוהיו.